מקורה של התפילה	הגמרא בברכות מביאה מחלוקת, האם תפילות כנגד תמידים תקנום או שאבות האומה תיקנו אותן. שורש המחלוקת נעוץ בהבנת אופי התפילה: האם היא בקשת רחמים, או מטרתה היא הקשר עם הקב"ה.
תפילת האבות	מה היה אופי תפילתם של האבות? ניתן לזהות בתפילות האבות שלושה אלמנטים מרכזיים: בני, חיי ומזוני. בתפילות אלו נמצא את המודל הבסיסי של תפילה על הצרכים.
התפילה - בקשת צרכים או עמידה לפני ה'?	מהו אופייה של התפילה? נחלקו בכך הרמב"ם והרמב"ן. מהרמב"ם עולה שמרכז התפילה הוא העמידה לפני ה', ואילו מדברי הרמב"ן נראה שעיקר התפילה הוא בתוכנה.
שיעור שני פתחים	הגמרא בברכות קובעת שצריך האדם להיכנס לבית הכנסת "שיעור שני פתחים". מהו טעמה של הלכה זו?
תפקידו של שליח הציבור	מה תפקידו של שליח הציבור (הש"ץ)? האם יש לו תפקיד בימינו, או שמא חזרת הש"ץ היא שריד לתקנה שבטל טעמה?
הפחד מהיהודים	מדוע חששו היוונים מהיהודים? מדוע עד היום, כל העולם פוחד דווקא מאיתנו?
התפילה במניין	לעיתים, מרגיש האדם שדווקא אם יפרוש לחורבה בודדה ויתייחד עם קונו - יוכל להתכוון בתפילה יותר, ואולי אפילו להרגיש יותר את צערה של האומה. למעשה, התפילה במניין עדיפה באופן קטגורי על תפילה ביחיד, כפי שפסק אליהו הנביא לר' יוסי במעשה המובא בגמרא בברכות.
כיצד קוראים קריאת שמע?	המשנה בברכות מביאה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל: האם יש לקרוא קריאת שמע בשכיבה ובעמידה, או "כל אדם קורא כדרכו". מחלוקת זו משקפת מחלוקת רעיונית חשובה: האם צריך לפרוש מן העולם כדי לקבל עול מלכות שמיים, או שמא יש לעשות זאת מתוך העולם, מתוך העיסוקים והטרדות היומיומיות.
"כל עצמותי תאמרנה" - ההתנדנדות בתפילה	מדוע יש הנוהגים להתנועע בשעת התפילה? יש לכך סיבות רבות: בחינת "כל עצמותי תאמרנה", יתר ריכוז והתעמקות וניסיון להידמות לגדולי ישראל שהתנדנדו בתפילתם.
תפילת קבע ותפילת תחנונים	המשנה בברכות קובעת ש"העושה תפילתו קבע - אין תפילתו תחנונים". מהי "תפילת קבע"?
מדוע נשים אינן מתפללות במניין?	כידוע, נשים אינן חייבות להתפלל במניין ואף אינן יכולות להצטרף למניין חסר של גברים. מה ההבדל בין אופי תפילת הנשים לבין אופי תפילת הגברים?
"על כל טיפה וטיפה"	כשם שתיקנו חז"ל תעניות ותפילות במקרה של עצירת גשמים, כך הם תיקנו גם תפילות הודאה מיוחדות לשנים של שפע גשמים. השנה, כאשר זכינו לרוב גשמים, מן הראוי שנכיר תפילות אלו.
קריאת הלל	מהו ההבדל בין ההל שאנו אומרים בימים טובים ובראשי חודשים לבין התפילות היומיומיות? מדוע קובעת הגמרא שהאומר הלל בכל יום נחשב למחרף ומגדף?
קידוש לבנה	ברכת הלבנה, המכונה בפינו "קידוש לבנה", אינה מוזכרת במשנה ובתקורות התנאיים, ונוסחה לא נקבע אפילו בתקופת הגמרא. מהו חשיבותה של ברכה זו? מתי היא נתקנה, ומדוע מכנים אותה בשם "קידוש לבנה"?
הלל בפורים	מדוע אין אומרים הלל בפורים? הגמרא נותנת שלוש תשובות לשאלה זו. דומה, שהיסוד העומד בבסיס כל התשובות הוא אחד: אין אומרים הלל על ניסים נסתרים, אלא רק על ניסים גלויים.
זמן קריאת שמע	המשנה הראשונה במסכת ברכות תולה את זמן קריאת שמע בזמן שבו הכוהנים נכנסים לאכול בתרומתם. הגמרא מביאה ברייתא, התולה את אותו זמן בזמן שבו העני נכנס לאכול את סעודתו. מהו הקשר בין זמן קריאת שמע לבין זמני הסעודות?
חודש, חידוש והתחדשות	חודש ניסן - כולו התחדשות. בחודש זה אירעו אירועים היסטוריים משמעותיים רבים: יציאת מצרים, בניית המשכן והכניסה לארץ. לא לחינם חל חודש זה דווקא בתקופת האביב. אולם ההתחדשות אינה התחדשות יש מאין, אלא בבחינת "חדש ימינו כקדם": התחדשות על בסיס העבר. בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל.
הזכרת יציאת מצרים בתפילת ערבית	מהמשנה הידועה הנאמרת בליל הסדר עולה שלדעת חכמים - אין מזכירים את יציאת מצרים בתפילת ערבית. אמנם, עיון בסוגיית הגמרא מגלה שלדעת כולם יש חובה להזכיר את יציאת מצרים ביום ובלילה, והמחלוקת היא רק בשאלה האם יזכירו את יציאת מצרים גם לעתיד לבוא.
הלל שלם ו'חצי הלל'	ברוב החגים והמועדים אנו אומרים הלל שלם, אך בראשי חודשים וברוב ימי הפסח אנו אומרים הלל בדילוגים - 'חצי הלל'. מדוע אנו מדלגים על חלק מהפסוקים? ייתכן שההבחנה בין החלקים השונים של ההלל מבטאת הבחנה בין הודאה על הישועה, שיש לה מקום אף בפסח, לבין בקשת נקמה, שאין לה מקום כאשר מעשי ידיו של ה' טובעים בים.
השתיקה לנוכח השואה	השתיקה היא התגובה האנושית לנוכח מגוון של מצבים: אבל עמוק, פליאה ללא תשובה ועמידה מול האינסוף. מכל הסיבות האלו, השתיקה היא התשובה היחידה האפשרית לנוכח השואה.
זכותה של הארץ	מהי חשיבותה של ארץ ישראל? מהם יתרונותיה על הארצות האחרות? האם זכות הארץ והיושבים בה עומדת גם ליהודים היושבים בארצות אחרות?
"הכון לקראת אלוקיך ישראל"	רבים נוהגים לחגור חגורה על מותניהם טרם התפילה. בגמרא מובאים שני טעמים למנהג זה: חציצה בין הלב לערווה, והכנה לתפילה. מדוע רבים מאיתנו אינם נוהגים כך כיום? כיצד אפשר לקיים "הכון לקראת אלוקיך ישראל" בימינו?
כיוון הלב לירושלים	הברייתא במסכת ברכות כותבת שחייב האדם לכוון את לבו לירושלים. מדוע נקטה הברייתא בלשון "כיוון הלב"? האם המתפלל אינו חייב לכוון את לבו לה'? מסתבר, שלדעת ה"כלי יקר" משמעותה של מצוַת הראייה בשלוש הרגלים היא היותה מפתח ליראת שמיים כללית. כך, נראה שכיוון הלב לארץ ישראל פירושו כיוון הלב לקב"ה.
הכוונה בתפילה	מהי ה"כוונה" שאנו נדרשים לה בתפילה? האם פירושה של כוונה זו הוא רק לכוונת המילים, או לכוונה עמוקה יותר?
למשמעותה של התפילה	האם התפילה היא מעשה 'פרטי' של האדם? הבעש"ט ו"נפש החיים" נחלקו באופן פעולתה המדוייק של התפילה, אך שניהם מסכימים שהיא תורמת לכל העולם: הבעש"ט כותב שהתפילה מעלה את העולם לעולמות גבוהים, ואילו ר' חיים מוואלוז'ין כתב שהתפילה מורידה שפע מהאלוקות לעולם הגשמי.
משמעותה הכפולה של התפילה	נוסף על משמעותה הפשוטה של התפילה - בקשת הצרכים מהקב"ה, יש לה ערך רב וחשוב בשל עצם הקשר הנוצר בין האדם לבין ריבונו של עולם.
"אשרי יושבי ביתך"	מדוע תיקנו חז"ל לומר "אשרי יושבי ביתך" שלוש פעמים ביום? הגמרא מסבירה שיש במזמור זה שתי מעלות: הוא מסודר לפי האל"ף-בי"ת, ויש בו את הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". שתי המעלות הללו מייצגות שילוב בין עבודת ה' בשלמות לבין הביטחון בה', ולכן נבחר דווקא מזמור זה להיאמר פעמים רבות כל כך.
ברכות התורה	אופיין של ברכות התורה אינו זהה לאופיין של ברכות המצוות הרגילות. מטרת ברכת המצווה היא שהאדם לא יעשה את המצווה בלי תשומת לב; אך מטרת ברכות התורה היא להצהיר כי התורה וקיום המצוות הן שורש חייו של האדם. לכן, נוהג בה דין מיוחד: ניתן לצאת ידי חובת ברכות התורה בברכת "אהבת עולם", בתנאי שהמברך לומד מעט מייד אחרי תפילתו. אם הוא אינו עושה זאת - הרי הוא מעיד על עצמו שאינו רוצה באמת שהקב"ה יאיר את עיניו בתורתו.
לשם ייחוד	לאמירת "לשם ייחוד" יש מטרה כפולה: לייחד את שם הקב"ה ע"פ הקבלה, ולהוסיף לאדם כוונה בתפילתו. למעשה, נראה שהוספת "לשם ייחוד" כדי להוסיף כוונה אינה הפתרון הרצוי: במקום שהאדם יוסיף קטעים כדי להוסיף כוונה, עדיף לו להשקיע מאמץ בתוספת כוונה בתפילתו.
כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה	מדוע אומרת הגמרא שהמתאבל על ירושלים "רואה בשמחתה", ולא בלשון עתיד - 'יראה בשמחתה'? מדוע אנו ממשיכים להתאבל על ירושלים אחרי זמן כה רב, למרות שגזירה נגזרה על המת שישתכח מן הלב?
ט' באב וט"ו באב	אלמלא חטאו ישראל והאמינו לדברי המרגלים, היה תשעה באב הופך ליום של חג על הבטחת הארץ. לאחר שחטאו ישראל, נזרעו הזרעים לחורבן הבית באותו יום עצמו, וט"ו באב החליף את ט' באב כיום חג על הארץ.
ט"ו באב ויום הכיפורים	הגמרא כותבת שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים. האם קיים קשר בין שני הימים הללו? נראה, ששני הימים מציינים את אחדות עם ישראל: יום הכיפורים הוא היום שבו עומד העם כולו מאוחד מול אבינו שבשמיים, ואילו ט"ו באב הוא היום שבו הותרו השבטים לבוא זה בזה.
"לדוד ה' אורי וישעי"	מזמור כ"ז בתהילים - "לדוד ה' אורי וישעי" - מחולק לשני חלקים: חלק של ביטחון מוחלט בה', וחלק המפגין פחד ואימה. שני פנים אלו קיימים גם ברגשותינו לקראת הימים הנוראים: פחד מפני הדין מחד, וביטחון שמשפטנו יצא לטובה מאידך.
"במוצאי מנוחה"	הסליחה הראשונה הנאמרת למנהג האשכנזים מבוססת על בקשה מהקב"ה שיסלח לנו בשל התפילה שאנו מתפללים, בלי קשר לתשובה. אנו מבקשים מהקב"ה שיתן לנו מאותו אוצר המתוכן ומוכן ל"מי שאין לו" - למי שיודע שאין לו באמתחתו זכויות, ומבקש מהקב"ה חסד של אמת.
"מי יעלה בהר ה'"	מה פירושו של המזמור הנאמר במוקד תפילת ערבית של הימים הנוראים: "לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה"? מה התשובה שנותן המזמור לשאלה "מי יעלה בהר ה'"? מה פשר הפסוק "זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה"? מה היחס העולה ממזמור זה בין עם ישראל לבין אומות העולם?
"ואני קרבת אלוקים לי טוב"	הסליחה "יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה" נכתבה ע"פ מזמור קל"ט שבתהילים - "ה' חקרתני ותדע". מזמור זה ספוג ידיעה הדומה לידיעתו של איוב, של חוסר-אפשרות לברוח מה'. אולם בניגוד לאיוב, שידיעה זו גורמת לו להרגשת מחנק וחידלון חריפים, משורר התהילים והפייטן שואבים מכך תקווה: הקב"ה מלווה אותם בכל מקום שהם הולכים אליו. שתי המסקנות ההפוכות הללו מייצגות את הרגשותיו של יונה הנביא, שניסה לברוח מהקב"ה ולבסוף התפלל אליו ממעי הדג.