!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

עולם הברכות

ברכות דאורייתא וברכות דרבנן

הברכה היחידה שהתורה מצווה במפורש לברך אותה היא ברכת המזון: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' א-לוהיך". שאר הברכות - חיובן מדברי סופרים.

הרשב"א ועוד סיעה של ראשונים סוברים שגם ברכת "מעין שלוש" - חיובה מהתורה, אולם השולחן ערוך (או"ח סי' ר"ט) מכריע כי חיובה הוא רק מדרבנן.

ברכה נוספת שנחלקו המפרשים אם חיובה הוא מן התורה היא ברכת התורה, אולם גם במקרה זה, רוב הפוסקים קבעו להלכה שגם ברכה זו היא רק מדרבנן.

לכל המחלוקות הנ"ל משמעות חשובה להלכה: מה דינו של אדם שמסתפק אם בירך ברכה מסויימת? אם הברכה היא מדאורייתא - אזי "ספיקא דאורייתא לחומרא", ועליו לברכה שנית(?); אם הברכה היא מדרבנן - אזי "ספיקא דרבנן לקולא", ועליו להימנע מלברך. לכן, לאור הדברים שראינו, בכל הברכות למעט ברכת המזון, אדם המסתפק אם בירך אותן - אינו חוזר ומברך.

אמנם, דעת ה"משנה ברורה" (או"ח סי' מ"ז) שגם בברכת התורה, מי שמסופק אם בירך אותה - יחזור ויברך את הברכה הראשונה.

ר' אביעד ברטוב