עולם הברכות

האם ניתן לצאת ידי חובה בספירת העומר של אחר?

הספרי מדייק מהמילים "וספרתם לכם ממחרת השבת", שחובת הספירה מוטלת על כל אחד ואחד. לאור זאת, נחלקו הפוסקים: האם יכול אדם לצאת ידי חובתו בשמיעת ספירת העומר מפי שליח הציבור? האם גם בספירת העומר נאמר דין "שומע כעונה"?

בספר שאילת יעב"ץ, לרב בצלאל זולטי, רבה של ירושלים, מובאת חקירה מעניינת בדין "שומע כעונה". המקור לדין זה הוא הגמרא בסוכה לח ע"ב, הלומדת זאת מהסתירה בין ספר דברי הימים - בו מבואר ששפן הסופר קרא בספר התורה, לבין ספר מלכים - בו נאמר שמלך יהודה הוא שקרא בו. מכאן מסיקה הגמרא ש"שומע כעונה", אולם עדיין יש לחקור: האם השומע נחשב כקורא ממש, או שמא הוא רק יוצא ידי חובה בשמיעתו, אך אין הוא נחשב כקורא? אם השומע נחשב כקורא ממש, אזי לכאורה ניתן לצאת גם ידי ספירת העומר בשמיעת הש"ץ; אולם אם השמיעה רק מוציאה ידי חובה בשאר המצוות, אזי אין די בה כדי לצאת ידי חובת ספירת העומר, שנאמר בה "וספרתם לכם". הרב זולטי נשאר בצ"ע, ואינו פושט את חקירתו.

להלכה, בתשובות הרשב"א (סי' תנ"ח) ובספר אורחות חיים (הל' ספירת העומר סי' ס"ד בשם גאונים) מובא שניתן לצאת ידי חובת ספירת העומר בספירת הש"ץ, וכן פסק ה"משנה ברורה" (תפ"ט, ה), אם כי הוא מסיים שלכתחילה טוב שכל אחד ואחד יספור לעצמו.

ר' אביעד ברטוב