mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

עיון בנביאים ראשונים

הידרדרות

(הנתונים מבוססים על ספרו של ד"ר ישראל רוזנסון, "שפוט השופטים")

בתחילת ספר שופטים, אנו נפגשים בתופעה ייחודית: הספר עצמו מציג את המודל של הספר. המודל הוא: העם חוטא ופונה לעבודה זרה, ה' כועס ונותן את ישראל ביד שוסים ואויבים, ה' מקים לישראל שופט שמושיעם, ישראל לא שומעים לשופט ולאחר מותו חוזרים לחטוא, שוב חוזר חרון האף, וחוזר חלילה...

לאחר הצגת המודל, פותח הספר בעלילות השופטים.

לפני שנעסוק באופן מפורט בכל שופט ושופט, נבחן ממבט הציפור את התקופה כולה. לשם כך נתעכב תחילה על טבלה ארוכה ומפורטת של נתונים (עמכם הסליחה, אך לפום צערא - אגרא):

השופטמניין שנות השעבודמניין שנות השופט
עתניאל בן קנז840
אהוד בן גרא1880
שמגר בן ענת--
דבורה וברק2040
גדעון740
אבימלך-3
תולע בן פואה-23
יאיר הגלעדי-22
יפתח186
אבצן-7
אילון-10
עבדון-8
שמשון4020

כשמתבוננים בטבלה, מגלים הידרדרות במצב עם ישראל בתקופת השופטים. מנקודת הפתיחה של הספר, שבה אין לישראל מנהיג מרכזי ועיר מרכזית,המצב הולך ומידרדר. ואפרט:

שנות השקט - עד גדעון אנו מוצאים שכל שופט הצליח לייצב את המצב לתקופה משמעותית של 40 שנים. אין ספק שהמספר ארבעים מציין תקופה שלמה ומלאה, ונזכיר שאף דוד ושלמה מלכו 40 שנה. החל מאבימלך, חלה הידרדרות משמעותית במניין שנות השקט: מספרי השנים הופכים להיות ריאליים, וניתן להעריך כל שופט ע"פ מספר שנות השקט שהצליח להשיג.

שנות השיעבוד - ניתן לחלק את ששת הנתונים לשתי קבוצות, ולקבל שתי סדרות מספרים:

א. 8, 18, 20

ב. 7, 18, 40

הסדרות די דומות, אך סופן שונה: 20 לעומת 40. מתברר שהשיעבוד הארוך ביותר אירע דווקא בתקופת השופט האחרון, ונראה ש-40 שנות השיעבוד בתקופתו מקבילות ל-40 שנות השקט שזכו להן ישראל בימי השופטים הראשונים.

בנוסף, תיאורי השיעבוד הולכים ומקצינים: לפני עתניאל - "ויעבדו בני ישראל" (ג, ח); לפני אהוד - "ויך את ישראל" (ג, יג); לפני ברק - "והוא לחץ את בני ישראל" (ד, ג); לפני גדעון - "ותעוז יד מדין על ישראל" (ו, ב); ולפני יפתח - "ויערצו וירוצצו את בני ישראל" (י, ח).

הגמרא (ב"ב יד ע"ב) כותבת שמחבר ספר שופטים הוא שמואל הנביא, ותכלית הספר היא לבחון את הסיבות להידרדרות מצבם של ישראל ולמצוא לכך פתרונות. לכן, יש שהסבירו שסיבת ההידרדרות לאחר תקופת גדעון היא סירובו לבקשת העם להתמנות למלך (ח', כב-כג). אין כאן תוכחה נבואית על חסרון המלך, אך ההיסטוריה שופטת את המצב לשלילה, והמסקנה העולה ממנה היא הצורך בשלטון מרכזי על כל ישראל.

ר' עמיחי שֹהם