!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

הגותו של הראי"ה קוק

מצוות בטלות לעתיד לבוא

הגמ' במסכת נידה (סא ע"ב) מתירה לעטוף מת בתכריכים העשויים כלאיים, ורב יוסף מסביר שהדבר נובע מכך ש"מצוות בטלות לעתיד לבוא", ולכן כשהמת יקום בתחיית המתים - הוא לא יעבור על איסור כלאיים. אמנם, דברי רב יוסף סותרים אחד משלושה-עשר העיקרים של הרמב"ם - "שזה תורת משה לא תתבטל, ולא תבוא תורה מאת ה' זולתה..." (הקדמה לפרק חלק). כיצד ייתכן שהתורה לא תהא מוחלפת, אם הגמרא קובעת שהמצוות עתידות להתבטל! והלא נקודה זו עומדת בבסיס המחלוקת שבין היהדות לנצרות: האם התורה היא נצחית, או שמא היא עתידה להתבטל. כדי לתרץ קושי זה, הריטב"א מסביר שהתורה אכן נצחית בעולם שלנו, שיש בו זכויות וחובות, שכר ועונש; אך בעולם הבא - שאין בו זכויות וחובות, המצוות עתידות להתבטל.

פירוש אחר לגמרא זו מצאנו בפירושו של הרשב"א: מצוות בטלות לעתיד לבוא - אין הכוונה לעתיד הרחוק, לתחיית המתים, אלא לעתיד הקרוב, כשהמת ישכב בקברו. המתים פטורים מן המצוות, ולכן מותר להלביש אותם בתכריכים העשויים כלאיים. לפי הבנה זו המצוות אכן לא יתבטלו, אך יש בה קושי לשוני: הביטוי "לעתיד לבוא" מכוון בדרך כלל לעתיד הרחוק, ולא לעתיד הקרוב.

הראי"ה קוק נשאל על פירוש סוגייה זו באיגרותיו (ח"ב איגרת רל"ב), וענה כך: "שתנאי החיים העתידים לבוא לעולם הבא לאחר התחיה יהיו כאלה, שהרבה עניינים ממעשה המצוות לא יהיה להם שייכות מצד תכונת החיים". כדוגמא לכך, מביא הראי"ה את דברי חז"ל ש"עולם הבא - אין בו אכילה ושתייה", וממילא ברור שהמצוות הקשורות באכילה ובשתייה - כשרות, חמץ, אכילת מצה וכו' - יתבטלו. לדעתו, אם כן, אין פגיעה בעיקרון שלפיו התורה לא תהא מוחלפת: אף מצווה לא תתבטל, אך חלק מהמצוות יפקעו ממילא בגלל המציאות החדשה. רב יוסף מתיר לעטוף את המת בתכריכים עשויים כלאיים כיוון שבתחיית המתים לא תהיה הנאת חימום מהבגדים, ולכן איסור הכלאיים כבר לא יהיה רלוונטי.

ייתכן שניתן לתרץ תירוץ נוסף לאור שיטתו הכללית של הראי"ה. לדעת הרב קוק, המצוות הן טבעיות לנשמת האדם, והקושי שבקיומן נובע מאיחוד הנשמה והגוף ומהמפגש עם העולם הזה. ייתכן שבעולם הבא - כאשר המפגש הבעייתי עם העולם הזה כבר לא יתקיים, ממילא גם תיעלם הסתירה שבין הגוף לבין הנשמה. הנשמה תישאר ברום גובהה, המצוות יהיו טבעיות לנו, ונקיים אותן גם בלי ציווי מפורש. "מצוות בטלות לעתיד לבוא" - כלומר, לא נקיים את המצוות בגלל הציווי, אך נמשיך לקיים אותן מתוך רצון פנימי.

ר' אודי סט