mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

עיון בזרעים, בקדשים ובטהרות

ערלה ורבעי

כידוע, כאשר אדם נוטע עץ מאכל, כל הפירות הגדלים בשלוש השנים הראשונות של העץ אסורים באכילה משום ערלה, ואילו פירות השנה הרביעית מקבלים מעמד של 'רבעי' - יש לאוכלם בירושלים בטהרה או לחלל אותם על כסף, בדומה למעשר שני. בפשטות, אין שום קשר בין ערלה לרבעי: ערלה היא איסור אכילה, ואילו רבעי משמעותו שחלה קדושה על הפירות, המחייבת לאוכלם בדרך מסויימת. הרמב"ם, למשל, מפריד בין שני הדינים: ערלה מופיעה בהלכות מאכלות אסורות, ואילו רבעי מופיע במסגרת הלכות מעשר שני.

ברם, מדברי רבנו תם עולה תפיסה שונה, הרואה קשר ישיר בין שני הדינים. תוס' בקידושין לח ע"א (ד"ה והוא הדין) כותב בשם רבנו תם שאיסור ערלה דומה מבחינה מסויימת לאיסור חדש: כשם שבאיסור חדש ישנה אפשרות להתיר את האיסור ע"י הנפת העומר, כך ישנה אפשרות להתיר את איסור הערלה בשנה הרביעית ע"י פדיון. דברי רבנו תם מעוררים תמיהה, שכן לאיסור ערלה אין שום היתר, ובשנה הרביעית הפרי אינו ערלה אלא רבעי. רבנו תם סובר, כנראה, שגם פירות השנה הרביעית נחשבים ערלה, אלא שהתורה חידשה שדין ערלה בשנה הרביעית קל יותר מדין הערלה בשלוש השנים הראשונות: בשנה הרביעית האיסור אינו מוחלט, אלא מותר לאכול את הפירות בירושלים או להתירם ע"י פדיון.

מדברי רבנו תם משתמע גם חידוש נוסף: פירות רבעי שלא נפדו אסורים לא רק באכילה מחוץ לירושלים, אלא גם בהנאה (כמו ערלה). הרמב"ם (הל' מעשר שני ט', ז) חולק על כך בפירוש, וכותב שאיסור הנאה שייך רק בערלה, ולא ברבעי. מחלוקת זו קשורה למחלוקת שנזכרה לעיל: הרמב"ם סבור שפירות רבעי אינם נחשבים ערלה אלא דומים לפירות מעשר שני, ולכן הם מותרים בהנאה, בדומה למעשר שני, ואילו רבנו תם סבור שרבעי הוא איסור ערלה קלוש, ולכן יש לאסור רבעי בהנאה, בדומה לערלה.

באותה שאלה ניתן לתלות גם מחלוקת נוספת. בתורה נאמר בפירוש שערלה ורבעי נוהגים בארץ ישראל בלבד, אולם ישנה הלכה למשה מסיני הקובעת שערלה נוהגת גם בחו"ל. הראשונים נחלקו האם גם דין רבעי נוהג בחו"ל: תוס' (קידושין ב ע"ב ד"ה אתרוג) סובר שכן, ואילו הרמב"ם (הל' מעשר שני ט', א) סובר שלא. הרמב"ם לשיטתו מובן מאוד: הפסוק מדבר על ארץ ישראל, וההלכה למשה מסיני נוגעת רק לערלה, ולא לרבעי, כך שאין שום מקור לכך שרבעי ינהג בחו"ל. תוס' סוברים כנראה כרבנו תם, שרבעי נחשב לאיסור ערלה קלוש, ולכן ההלכה למשה מסיני לעניין ערלה נוגעת גם לרבעי.

ר' מתן גלידאי