mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

מדרש על הפרשה

פרשיות ניצבים-וילך - "בפיך ובלבבך לעשותו"

בפרשת השבוע מדרבן משה את העם לקיים את דבר ה', באומרו שאין התורה מעבר לים אלא "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו".

"'בפיך ובלבבך לעשותו'. רבנן אמרי: שבעה דברים אמר שלמה על העצל, ומה שאמר משה היה גדול מכולם. כיצד? אמרו לעצל: רבך בעיר, לך ולמוד תורה ממנו. והוא משיב אותן ואומר להן: מתיירא אני מן הארי שבדרך. מניין? שנאמר 'אמר עצל שחל בדרך'. אמרו לו: הרי רבך בתוך המדינה, עמוד ולך אצלו. אמר להן: מתיירא אני שלא יהא ארי בתוך הרחובות, שנאמר 'ארי ברחובות'. אמרו לו: הרי הוא דר אצל ביתך. אמר להן: והארי בחוץ, שנאמר 'אמר עצל ארי בחוץ'. אמרו לו: בתוך הבית. השיב להן: ואם הולך אני ומוצא את הדלת נעול - אני מחזר ובא. אמרו לו: פתוח הוא: מניין? שנאמר: 'הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו'. לסוף, שלא היה יודע מה להשיב, אומר להן: או הדלת פתוח או נעול - מבקש אני לישן עוד מעט. מניין? שנאמר: 'עד מתי עצל תשכב' וגו'. עמד משנתו בבוקר, נתנו לפניו לאכול - הוא מתעצל לתת לתוך פיו. מניין? שנאמר: 'טמן עצל ידו בצלחת, נלאה להשיבה אל פיו'. ואיזה שביעי? 'מחורף עצל לא יחרוש, ושאל בקציר ואין'. מהו 'מחורף עצל לא יחרוש'? אמר רבי שמעון בן יוחאי: זה שאינו למד תורה בנערותו ומבקש ללמוד בזקנותו ואינו יכול, וזהו 'ושאל בקציר ואין'. ומה שאמר משה היה גדול מכולן. מניין? 'כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו' - הוצא דבר מתוך פיך".

שלמה מראה את אפסותו של העצל. שלב אחרי שלב העצל נתבע לקום וללמוד, תירוציו רבים ובסופו של דבר הוא מודה שהוא בסך הכל עצלן ורצונו לישון עוד מעט. כאשר הוא עומד מול המראה, קשה לפספס את הריקנות שבטיעון זה. נכון שיש נטייה לעצלנות לפעמים, אך 'מעלה' גבוהה יותר היא להחזיק בה במודע.

המדרש מעמת את תוכחתו של שלמה עם זו של משה. שלמה טען כלפי העצל: 'רבך בבית הסמוך, הדלת פתוחה - קום ולמד'. משה, לעומתו, מאשים את העצל בהאשמה חריפה הרבה יותר: הלימוד בפיך - בתוכך!

דבר ה' אינו ידע מרוחק וקריר, הוא בליבנו ובפינו. העצלות שאנו אוחזים בה ביחס לעבודת ה' אינה שווה לעצלות בתחומים אחרים. אנו מתעצלים מעצמנו, מהחיים שלנו - ובעצם מהשאיפה היסודית ביותר שלנו.

לרוב, קשה לנו לראות כך את דבר ה'. אך בימים של המלכת ה' - עבודתנו היא לגלות כי "קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". לשנה טובה נכתב ונחתם בתוך כל בית ישראל!

ר' עודד מיטלמן