</p> <p>בית המדרש הוירטואלי</p> <p>

 
!!
 

לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 


דף יומיומי

ראש השנה דף טו – אתרוג בת שישית שנתכנסה לשביעית

הגמרא בסוגייתנו מביאה את דעותיהם של רבי יוחנן וריש לקיש בעניין אתרוג בת שישית שנכנסה לשביעית:

איתמר: רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוויהו: אתרוג בת שישית שנתכנסה לשביעית לעולם שישית. כי אתר רבין אמר רבי יוחנן: אתרוג בת שישית שנכנסה לשביעית, אפילו כזית ונעשית ככר חייבין עליה משום טבל.

לפי רש"י (ד"ה לעולם שישית), בין לדעת רבי יוחנן ובין לדעת ריש לקיש אתרוג בת שישית הוא כאתרוג של שישית לכל דבר, ולכן 'חייבת במעשר ופטורה מן הביעור'; לפי דברים אלה, ההתייחסות אליהם 'לפי שעתם' - כפי דעת אבטולמוס ורב המנונא, וראוי היה שתיפסק הלכה כמותם.

לאור הסבר זה של הסוגיה, , דברי הרמב"ם בהלכות מעשר שני (פרק א, הלכות ה-ו) מפתיעים:

וכן האתרוג בלבד משאר פירות האילן הרי הוא כירק, והולכין אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית.  כיצד?  אם נלקט בשלישית אחר חמישה עשר בשבט מפרישין ממנו מעשר עני, אף על פי שנגמר בשנייה וכן אם נלקט ברביעית קודם חמישה עשר בשבט, מפרישין ממנו מעשר עני. נלקט בה קודם חמישה עשר בשבט, מפרישין ממנו מעשר שני. 
ואף על פי שהולכין אחר לקיטתו, אתרוג בת שישית שנכנסה לשביעית אפילו הייתה כזית ונעשת ככד, חייבת במעשרות.

כלומר, בפשטות נראה שהרמב"ם פסק כרבותינו שבאושא - שבאתרוג הולכים אחר לקיטה למעשר ולשביעית; אולם, יתכן להסביר דבריו בכך שעל פי דעתו רבי יוחנן וריש לקיש לא חלוקים על רבותינו שבאושא וכל טענותיהם הם רק לחומרא ולא לקולא – אתרוג של שישית שנכנס לשביעית חייב במעשרות, זאת משום שהוא מצד אחד אילן ומצד שני גדל על כל מים ולכן הוא כירק, ומסיבה זו יש ללכת בו לחומרא – ולחייבו גם כאילו עיקר דינו הוא אחר חנטה וגם כאילו עיקר דינו הולך בתר לקיטה.

הרב ירון בן צבי