!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

יומא דף לה – פרוה

במשנה נאמר שלאחר שסיים הכהן הגדול את עבודת התמיד, הלך ללשכה הנקראת 'בית הפרוה' אשר על הגג שלה היה מקווה בו טבל הכהן הגדול. מקום לשכה זו היה בתוך העזרה, ליד הקיר הדרומי של המקדש.

בסוגייתנו נאמר שמשמעות השם 'פרוה' הוא על שמו של אדם מסוים:

גמרא. מאי פרוה? אמר רב יוסף: פרוה אמגושא.

רבי עובדיה מברטנורא (מידות ה, ג) כתב שפרוה היה מכשף שבנה את הלשכה באמצעות כישוף. על פירוש זה תמה רבי גרשון שאול יום טוב ליפמן הלר, שלא יתכן לומר כן – שבבית המקדש יתקיים דבר שנעשה על ידי כישוף. הרב ישראל ליפשיץ בפירושו על המשנה (תפארת ישראל) הציע להסביר שאותו אדם ('פרוה') עשה את העבודה בצורה כל כך מתוחכמת ומרשימה, שהאמנות שלו הייתה נראית כאילו נעשתה באמצעות כישוף. נראה אם כך, שייחוד העבודה של פרוה היה האופן בו דאג לכך שיגיעו מים לגג הלשכה. השאלה היא האם עשה זאת באמצעות כישוף או שהיה לו הידע המתאים בהנדסה לשם כך.

את דעתו של רבי מנחם המאירי, נראה היה להסביר לפי פשט דבריו, שהוא סבר כי אכן נעשה הדבר על ידי כישוף, וקראו ללשכה על שמו של המכשף רק לאחר שחזר בתשובה; שהרי לא יתכן כי קראו לשכה על שם של אדם רשע. בנוסף, נראה מדבריו שמדובר באדם מישראל ולא מאומות העולם (כך גם כתב רבנו אליקים, שלדעתו פרוה היה כהן).

אולם, עדיין קשה יהיה לומר שקיימו כישוף בבית המקדש. לכן, נראה שאפשר להסביר דבריו קצת אחרת: יתכן שאותו פרוה היה מכשף, אולם הוא היה גם בעל ידע בהנדסה והיה ביכולתו לבנות את הנדרש על מנת שיגעו מים לגג הלשכה. לאחר שחזר בתשובה ממעשי הכישוף, קראו ללשכה על שמו.

הרב ירון בן צבי