!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

יומא ה – הצורך בכהן גדול בעבודת יום הכיפורים

אחד המאפיינים הייחודיים לעבודת יום הכיפורים הוא החובה שתיעשה דווקא בכהן גדול ולא בכהן אחר. בעיון זה ננסה לעמוד על אופייה של חובה זו מתוך דיון בשאלת המקור שלה. מהו המקור לכך שעבודות יום הכיפורים נעשות בכהן גדול דווקא? בגמרא נראה שהתשובה לשאלה זו ברורה. בסוגיית שחיטת פרו של אהרן נאמר בגמרא (מב ע"א):

פרו נמי - הא כתיב אהרן וחוקה!

כלומר, בפרשת יום הכיפורים נאמר "אהרן" ביחס לכל הפעולות המתוארות בה, וממילא היא צריכה להיעשות על ידו. הגמרא בסוגייתנו (ה ע"א) מתייחסת לאפשרות ללמוד ממקור אחר ודוחה אותה:

דתניא: 'וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו', מה תלמוד לומר?

רש"י על אתר (ד"ה מה) מסביר שהגמרא מחפשת משמעות לפסוק זה משום שאין צורך בו לעניין עצם הדין של עבודה בכהן גדול ביום הכיפורים:

אם ללמד שתהיה עבודה בכהן גדול - והלא כל הפרשה באהרן נאמרה, בזאת יבא אהרן, ונתן אהרן, והקריב אהרן, ובא אהרן.

מאידך, רש"י עצמו כתב בכמה מקומות דווקא את המקור שאותו דחתה הגמרא. כך למשל ברש"י הראשון במסכת (ב ע"א ד"ה שבעת):

שכל עבודת יום הכפורים אינה כשירה אלא בו, כדיליף בהוריות בפרק בתרא (יב ע"ב), דכתיב גבי יום הכפורים 'וכפר הכהן אשר ימשח אותו'.

מהו היחס שבין דברי רש"י במקומות השונים? מדוע יש צורך בשני מקורות שונים לצורך בכהן גדול? בכדי להשיב על כך יש להקדים ולדון במהותו של צורך זה.

ידוע בשם הגר"ח מבריסק שישנם שני דינים בקדושת כהן גדול: קדושת הגוף, וקדושת המינוי. כלומר, יש בכהן הגדול פן של קדושה בחפצא, הקשור למשיחתו בשמן המשחה, ויש בו פן של חשיבות מצד המעמד שלו ככהן הבכיר ו"הגדול מאחיו". לאור ניתוח זה יש לשאול: מהו יסוד הדרישה שעבודת יום הכיפורים תיעשה בכהן גדול? האם היא קשורה לקדושת הגוף הייחודית שלו, או למעמדו כבכיר הכהנים?

לאור דברינו לעיל נראה ששני המקורות המובאים ברש"י יכולים לבטא שני דינים בצורך בכהן גדול: דין "הכהן אשר ימשח אותו" מתאר בפירוש את קדושת הגוף של הכהן, ולעומת זאת "אהרן" מתייחס דווקא לכהן הבכיר ביותר (שהרי גם בניו של אהרן נמשחו בשמן המשחה, וההבדל בין אהרן לבניו היה רק מצד המעמד ו"קדושת המינוי" שלו).

מהן השלכותיו של ניתוח זה? מדברי הנצי"ב במרומי שדה (ב ע"א) עולה שהדין של "וכפר הכהן" נאמר על כל העבודות הנעשות במהלך יום הכיפורים, ואילו הדין של "אהרן" נאמר רק על סדר העבודה המיוחד שבפרשת אחרי מות. ממילא יש מקום להבין שבעבודת היום הייחודית יהיה צורך דווקא בכהן הבכיר ביותר, ואילו שאר העבודות הנעשות ביום הכיפורים (כגון קרבן התמיד) יכולות להיעשות גם בכהן שיש לו רק את קדושת הגוף של כהן גדול (כגון משוח שעבר, ואולי אף משוח מלחמה).

הרב אברהם סתיו