!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

שקלים יא – קדושת הקטורת

אגב דיון בדרך הטיפול במותר הקטורת, מביא הירושלמי (יא ע"ב) מחלוקת בנוגע לאופן עשיית הקטורת:

פיטמה בחולין - ר' יוסי בי רבי חנינה אמר: פסולה. רבי יהושע בן לוי אמר: כשירה. מה טעמא דרבי יוסי בי רבי חנינה? קודש היא שתהא הווייתה בקודש. מה טעמא דרבי יהושע בן לוי? קודש היא שתהא באה מתרומת הלשכה...
ודרבי יוסי בי ר' חנינה כשמואל, דאמר רב הונא בשם שמואל: מכתשת עשו אותה ככלי שרת לקדש.

רבי יוסי ב"ר חנינה לומד מן המילים "קודש היא" שהקטורת צריכה להיעשות בכלי שרת. הגמרא מחזקת את דבריו על ידי דברי שמואל ש"מכתשת עשו אותה ככלי שרת לקדש". גם בדעת רבי יהושע בן לוי אפשר להבין שלכתחילה מקדשים את הקטרת בכלי שרת ורק בדיעבד היא כשרה גם כשפיטמה בחולין. (אף שמן הקישור בין דברי שמואל לדעת רבי יוסי ב"ר חנינה לא משמע כן)

הכנת הקטורת בכלי שרת אמורה להחיל עליה קדושת הגוף, ולקדושה זו ישנן שלוש השלכות עיקריות: א. איסור פדיון. ב. פסול במגע טבול יום. ג. פסול לינה. הקטורת אכן נפסלת בטבול יום, כפי שמבואר במשנה במסכת מעילה (ב, ט). גם איסור הפדיון קיים בקטורת באופן עקרוני, ובהמשך הגמרא נידון היחס שבין איסור זה לפיון מותר הקטורת המתואר במשנתנו (יא ע"א). אמנם אם ניישם גם את פסול לינה ביחס לקטורת תיווצר בעיה חמורה, שהרי הקטורת הייתה נעשית במכתשת בתחילת השנה, והיו עוברים לילות רבים בין הקדשתה להקטרתה. סוגייתנו לא דנה בשאלה זו, אך הגמרא בשבועות (יא ע"א) התייחסה לכך וענתה:

שאני קטורת, הואיל וצורתה בכל השנה כולה.

מהי משמעותה של תשובת הגמרא? רש"י על אתר (ד"ה הואיל) פירש שפסול לינה נובע מכך שהחפץ מאבר את טריותו ואת צורתו המקורית, וסברה זו שייכת רק בבשר ודם וכדומה ולא בקטורת ששומרת על צורתה וטריותה לאורך השנה כולה. התוספות (שם) פירשו באופן אחר, שמצוותה של הקטורת להיעשות בתחילת השנה עבור כל השנה ולכן אין בה פסול לינה.

אמנם מדברי הריטב"א (שם ד"ה שאני) עולה חילוק מהותי יותר בין קדושת הקטורת לשאר קדושת הגוף:

לכך נתנוה במכתשת להתקיים בצורתה כל השנה הלכך אינה נפסלת שם בלינה, אבל במחתה אין נותנין אותה אלא להקטיר ולכך מיפסלא בלינה.

בעוד שרש"י והתוספות הניחו שקדושת הקטורת היא קדושה רגילה, מסביר הריטב"א שביסודה מדובר על קדושה בעלת אופי שונה, שלא שייך בה פסול לינה. בכדי לבאר את דברי הריטב"א איעזר בדבריו של מו"ר הרב דני וולף (שנאמרו בעניין זה אך לא בהקשר של דברי הריטב"א). אפשר להציע שני דינים ביחס לקידוש בכלי שרת:

א. כלי השרת מגבש ומעצב את זהות הקרבן.
ב. הנתינה בכלי שרת מהווה תחילת עבודה.

בכלי שרת רגיל קיימים שני הדינים, ומהם נובעות שלוש ההשלכות הנ"ל. אך המכתשת, כפי שביאר הריטב"א, איננה כלי המשמש למעשה ההקטרה,על כן היא יוצרת רק הגדרה של הקטורת כקרבן אך לא את תחילת 'העבודה'. בניגוד לשני הדינים האחרים, פסול הלינה לא נוצר בשל רמת הקדושה של החפץ אלא משום שהלינה מהווה הפסק בתהליך העבודה שכבר התחיל. משום כך פסול זה לא שייך בקדושת המכתשת, וייתכן שזוהי כוונת לשון הירושלמי "עשאוה ככלי שרת לקדש", היינו שאין היא כלי שרת גמור שמתחיל את תהליך העבודה אלא רק יוצרת רמה גבוהה של קדושה לעניין איסור פדיון ופסול טבול יום.

הרב אברהם סתיו