mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

עירובין דף – קשר תפילין

בסוגייתנו מובאת ברייתא אשר מבארת את כוונת המשנה במושג תפילין ישנות ותפילין חדשות:

"אלו הן ישנות - כל שיש בהן רצועות ומקושרות, חדשות - יש בהן רצועות ולא מקושרות".

כלומר, תפילין שיש בהן קשר נחשבות כתפילין ישנות ולכן מותר להכניס אותן בשבת. אם זו ההגדרה של תפילין שמותר להכניס, נמצאנו למדים כי החשש אינו משום 'קמיע' כפי שהוסבר בגמרא לפני כן אלא משום שיש חשש שמא יעשה אדם קשר בשבת ומלאכה זו אסורה מהתורה.

לפי הסבר זה, יוצא שרבי יהודה סובר כי האיסור להכניס את התפילין תלוי בכך שתפילין ללא קשר (אות ד' בתפילין של ראש, ואות י' בתפילין של יד) אינן נחשבות לדרך מלבוש; בשונה מדעת רבי מאיר שמתיר להכניס תפילין אלו משום שלדעתו קשר רפוי שאינו קשר בר קיימא, שמותר לעשותו בשבת, מספיק בכדי להגדיר את התפילין כדרך מלבוש.

דעת רבי יהודה היא שעניבה הינה קשר מעולה ולכן העושה אותו בשבת חייב משום מלאכת קושר. נראה שכוונת הגמרא, בכך שהעלתה הצעה כי רבי יהודה יתיר קשר עניבה, תלויה בכך שאותו אדם שיקשור את התפילין יעשה זאת מתוך כוונה להתיר את הקשר לאחר השבת ולקשור בקשר המתאים. לכן, קשירת עניבה בתפילין תחשב כקשר שאינו בר קיימא!

לפי זה משמע כי אין הכרח שתפילין תהיינה קשורות בקשר בר קיימא בכדי שתהיינה כשרות. דבר זה מוקשה מעט נוכח דבריו של רבי אברהם בורנשטיין (שו"ת אבני נזר או"ח קפד) שתפילין כשרות רק כאשר הקשר הוא בר קיימא. לדבריו, תירוצו של רב חסדא הוא שאין להכניס את התפילין משום שקשר שעומדים להתירו בעתיד נחשב לקשר פסול, ולא משום שלא מדובר בקשר כלל. אם נקבל את דבריו יוצא שאי אפשר לשאול תפילין אם משנים את גודל הקשר, משום שלאחר מכן יחיזרו את הקשר וממילא התפילין לא היו קשורות. נראה שפוסקים נוספים (שו"ת בית הלוי ה, ד; ברכת חיים נ, ב ועוד) הסכימו לדעתו משום שהם ניסו ללמד זכות על מנהג העולם שלא להקפיד על קשר בר קיימא ולא דחו את דבריו. אולם, רבי דב בעריש וידנפלד (דובב מישרים ג, עג) הציע שכל קשר, אפילו לזמן קצר, נחשב כקשר בר קיימא מכיון שהמצוה מגדירה את הקשר. לכן, כפי שהקשר מספיק לשם קיום המצווה, כך הוא תקף גם לעניין שבת.

הרב ירון בן צבי