mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

עירובין דף כח – גודגדניות

הגמרא בסוגייתנו דנה באילו מאכלים ניתן להשתמש לעירוב תחומין:

"אמר רבי יהודה משמיה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: מערבין בפעפועין ובחלגלוגות. ובגודגדניות, אבל לא בחזיז, ולא בכפניות".

רבי יום טוב אשבילי (חידושי הריטב"א ד"ה מערבין בפעפועין ובלוגלוגות וגדגדניות) כתב שמדובר בסוג של עשב שפעמים הוא נאכל לא מבושל, ופעמים אף יש מי שקובע עליו סעודה. מדבריו נראה שמדובר בסוג של תבלין. עוד עולה מדבריו שבשעת הדחק אף אוכלים אותו בפני עצמו בתור סעודה. כעין הסבר זה כתב רבי שלמה לוריא (חכמת שלמה ד"ה ובגודגדניות כו'):

"גודגדניות פי' הן הנדקוקי ול' ישמעאל הן והן עשב שאוכלים הגמלים ולא יאכל אדם אותן אלא ע"י הדחק".

מהאמור עולה שמערבין אף בדבר שנאכל רק בשעת הדחק; כלומר, מה שכתבו בעלי התוספות (דף כז עמוד אד"ה מאן) שמערבין רק באוכל הראוי לאכילה הכוונה כל מאכל שבני אדם עשויים לאכול. כך ניתן לראות גם מדברי הגמרא להלן (דף כט עמוד ב) שמערבין עם בשר חי וכן עם ביצה חיה (בדף ל עמוד א).

ברם, רבי שלמה בן אדרת (חידושי הרשב"א דף כט עמוד א) כתב שאין הכוונה לבשר חי, שגם אם יש מי שאוכל אותו כך בטלה דעתו אצל כל אדם, אלא לבשר מליח שנאכל חי. הסבר נוסף שמציע הרשב"א הוא שמדובר בבשר שאינו צלוי לגמרי.

על פניו, לפי דברי הרשב"א, יתכן לומר שגם ביצים חיות אינן חיות ממש אלא ביצים רכות שלא בושלו כל צורכן. אולם, משום שיש מאכלים שבהם משתמשים בביצים חיות ממש ונמצא שלא מדובר במיעוט כזה שבטלה דעתם, יתכן שבאמת ניתן לערב השתמש בביצים חיות ממש.

הרב ירון בן צבי

_________________________________

* לכן אי אפשר לערב איתו, הדין הוא גם למי שבכל זאת אוכל השבר באופן זה.