mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

עירובין דף ח – מחיצה

בשונה מהגדרתה האדריכלית של מחיצה, שמטרתה להפריד בין תחומים שונים של מבנה על מנת לאפשר שימושים שונים בכל חלל, הגדרתה ההלכתית של מחיצה אינה בהכרח פיזית-ממשית. ישנן מספר מחיצות 'הלכתיות' כגון במקרה של לבוד, גוד אסיק ועוד שבהן חלקים מהמחיצה "בלתי נראים". למעשה, מבחינה הלכתית אנו רואים את האויר כסתום משום שיש שם מחיצה.

בסוגייתנו, בנוגע למיקום הקורה שמתירה את המבוי, נאמר שאין אומרים דין לבוד להמשיך את כותלי המבוי עד הקורה:

"בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: נעץ שתי יתידות בשני כותלי מבוי מבחוץ, והניח קורה על גביהן מהו? - אמר ליה: לדברי המתיר - אסור, לדברי האוסר – מותר".

רש"י (ד"ה לדברי המתיר) מפרש שהסיבה שאין במקרה זה דין של לבוד היא משום שדין לבוד יכול להתייחס רק למחיצה ממשית. כלומר, לדין לבוד ניתן לחבר רק מחיצה ממש ולא ניתן לעשות זאת עם מחיצה הלכתית.

נראה שרבי יוסף קארו לא הסכים לדעת רש"י, משום שבהלכות סוכה (תרל, ט) כתב שסוכה שהסכך שלה למעלה מהדפנות ואינו מכוון כנגד הדפנות – אם הוא בתוך שלושה טפחים, הסוכה כשרה. הסיבה לכך היא משום שאנו אומרים 'גוד אחית מחיצתא' על הסכך ואומרים גם דין 'לבוד' שמצרף אותו עם הדפנות. מדבריו יוצא שדין לבוד מתייחס אף למחיצה הלכתית.

יתכן להסביר שהסיבה שלדעת רבי יוסף קארו לא אומרים לבוד במקרה שבסוגייתנו היא שאנו אומרים 'פי תקרה יורד וסותם' רק כאשר התקרה רחבה ארבעה טפחים. במבוי, חכמים הקלו שאומרים דין זה גם בטפח אחד (משום שמבוי אינו רשות הרבים מדאורייתא). מכל מקום, דין זה אמור רק כאשר הקורה בתוך המבוי ולא כשהיא נמצאת ברשות הרבים; שכן במקרה זה לא אומרים כלל דין זה של פי התקרה יורד וסותם. לעומת זאת, בסוכה אנו אומרים גוד אסיק, שהמחיצות עולות עד לרקיע, ואז שוב אומרים לבוד בין בסכך למחיצות הנ"ל.

הרב ירון בן צבי