!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

שבת דף קמד - "הפנימיות הנסתר" - בפורים, ובמלאכת דש

זכינו השנה לסמיכות ולחיבור בין שבת זכור ובין חג פורים. השפת אמת (פרשת כי תשא, תרנ"ג) כתב:

"אמרו חז"ל שבת ניתנה בצינעא ... כי בשבת נגלה הפנימיות הנסתר, וכמו שהוא מצדו יתברך שמו, כן בנפשות בני ישראל נפתח פנימיות הלב בשבת קודש ... וחז"ל אמרו "זכור את יום השבת - זכרהו על היין", הרמז הוא שבו נגלה הסוד הפנימיות שזה פעולת היין ... ואיתא נכנס יין יצא סוד ...
וזה עצמו מה שאמרו בשבת "זכור", ובעמלק "זכור", וגם קבעו פורים למשתה יין. כי כמו דזכרהו על היין לפי שמתגלה הפנימיות, ממילא יש שם איבוד עמלק".

כל עניינו של חג הפורים הוא ב"נכנס יין יצא סוד" - שתיית היין חושפת את המהות הפנימית, את כל אותם דברים שבמהלך השנה כולה מוסתרים ומוחבאים. כאשר חושפים את הפנימיות ומסירים את המחיצות, מוחים את זכר עמלק.

חשיפת המהות והתוכן הפנימיים היא גם הנושא הנידון בסוגיות הדף היומי. הגמרא בדפים קמג-קמה עוסקת באיסור סחיטת פירות וירקות. חכמים קבעו כי קיימת חלוקה בין פירות שונים לעניין איסור סחיטה: סחיטת זיתים וענבים לצורך הפקת יין ושמן אסורה מדאורייתא, סחיטת פירות שלעיתים עומדים לשתייה (תותים ורימונים) אסורה מדרבנן, וסחיטת פירות שאין מקובל לסוחטם מותרת לכתחילה. השולחן ערוך (אורח חיים, סימן ש"כ סעיף א') הביא הבחנה משולשת זו להלכה, והרמ"א הוסיף שהקטגוריה השניה, בדבר פירות שלעיתים עומדים לסחיטה, תלויה במנהגי המקומות. לאמור - כל פרי שנוהגים לסוחטו ולשתות את מימיו, אסור בסחיטה מדרבנן.

איסור סחיטה הוא תולדה של מלאכת דש. עניינה של מלאכה זו בהוצאת גרעיני התבואה הבלועים בקליפתם. הנוזל המצוי בפרי מוגדר "בלוע" בתוכו, ועל כן סחיטת הפרי קרובה למלאכת דש. אלא, שקשה להבין את החלוקה שבגמרא בין הפירות למיניהם, שכן סוף סוף בכל הפירות הסחיטה מהווה הוצאה של הנוזל הבלוע!

בביאור הדבר מצאנו בראשונים שתי דרכים. הדרך האחרת היא דרכו של תוספות רי"ד (קמד., ד"ה סוחטין), שכתב:

"הסחיטה אע"פ שהיא תולדה דמפרק - על ידי שינוי הותרה. וכיון שאין דרך בני העולם לסוחטן, אין לך שינוי גדול מזה".

לדעת הרי"ד, מדובר על יישום של ההלכה הכללית שלפיה אין איסור תורה במלאכה המתבצעת בשינוי. בדרך כלל, שינוי נוגע לאופן הביצוע של המלאכה. עם זאת, בנידון שלפנינו פעולת הסחיטה אחת היא, ואולם ביצוע פעולה זו בפירות שאין דרך לסוחטם הוא בגדר שינוי, ואין בו איסור תורה.

הרשב"א והר"ן הציעו דרך אחרת, ולדעתם ההבחנה בין הפירות איננה מהווה יישום להלכה הכללית של שינוי, אלא נובעת מיסוד מלאכת דש. כאשר מוציא אדם את גרעיני התבואה מקליפתם, הוא מוציא, למעשה, את האוכל מתוך הפסולת, ומפריד בין שני דברים שונים במהותם. על דרך זו, הסוחט זיתים וענבים מוציא את התוצר העיקרי של הפרי – היין והשמן, מתוך גוף הפרי. לדעת הרשב"א, הפרדה כזאת איננה קיימת בפירות שאין רגילים לסוחטם:

"ויש מי שפירש דתותים ורימונים סתמן לאו למשקה ... שאין דרכן של בני אדם לסוחטן, אפילו סחיט להו ... - לא הוי משקה אלא כמפרק אוכל מתוך אוכל".

כלומר, לנוזל הנמצא בתוך פרי שאין דרך לסוחטו אין גדר של משקה מיוחד, אלא גדר של אוכל. ממילא, פעולת הסחיטה לא תפריד בין שני גורמים שונים במהותם, אלא בין שני גורמים זהים: אוכל ואוכל. ובכן, כדרך שבחיתוך הפרי אין איסור משום דש, שכן הפרי בסך הכל הופרד לשני חלקים, כך גם בסחיטת המשקה הבלוע בתוכו אין לחשוש משום דש. רק סחיטה היוצרת יצירה משמעותית, משקה הבא מתוך אוכל, אסורה משום דש.

ולסיום מעין הפתיחה, עלינו להתפלל כי המהות הפנימית הנחשפת בחג הפורים עם שתיית היין תהיה מהות של טוב, מהות של אור ושמחה, מהות שאין בה שינוי וזרוּת, אלא שיש בה יצירה חדשה ומשמעותית, המעניקה כוחות לכל השנה כולה.

חג פורים שמח!

הרב אביהוד שורץ