mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

שבת דף קלט – מים על גבי שמרים

במשנה (קלט עמוד ב) נאמר:

"נותנין מים על גב השמרים בשביל שיצולו".

רש"י על אתר (ד"ה נותנין) מפרש שמדובר בשמרים שנתונים על גבי משמרת (כלי סינון), ומותר לתת עליהם מים כדי שיוציאו מהם את שרידי היין שבהם. כדברי המשנה ורש"י פסק גם השולחן ערוך (או"ח שיט, ט). פסיקה זו מעוררת שאלה קשה. לאחר שניתנו המים על גבי השמרים נוצר מצב של תערובת מים ושמרים, אשר מופרדת על ידי פעולת הסינון של המשמרת. כלומר, האדם גורם במעשיו לפעולה של ברירה בשבת!

המשנה ברורה על אתר (ס"ק לג) מנסה להתמודד עם שאלת קיומה של מלאכת בורר בנתינת המים:

"והטעם שאין בנתינת מים משום בורר שהמים שהוא נותן צלולים הם ואין בהם דבר שצריך לברר מהם".

מדברי המשנה ברורה נראה שמכיוון שהמים היו צלולים קודם שניתנו על גבי השמרים אין בהם מלאכת בורר, אך אין בדבריו התייחסות מפורשת לבעיה שבסינון המים מן השמרים לאחר שניתנו עליהם.

ר' שלמה זלמן אויערבך, במאמרו "פתיחת מקרר חשמלי בשבת" (בתוך קובץ תורני 'מזכרת' לזכר הגרי"א הרצוג, אות ג) לומד מדין המשמרת עיקרון מחודש בעל השלכות רבות בהלכות שבת: איסורי שבת מוגדרים לפי שעת עשיית המעשה, תוך התעלמות מתהליכים שייגרמו בעתיד. ממילא, אי אפשר לומר שהנותן מים על השמרים נחשב כבורר שהרי ברגע הנתינה המים היו נקיים, ואין זה משנה שאחר כך התלכלכו וסוננו מחדש.

הרב אויערבך מביא כמה דוגמות כדי להמחיש את טענתו. למשל, כל הבערת אש בעצים סופה בכך שהעץ כבה והופך לגחלת. עם זאת, לא מצאנו שהמבעיר אש עובר גם על איסור כיבוי. דוגמה נוספת: לא מסתבר, כך טוען הרב אויערבך, שאדם שמניח על הפלטה סיר ובו בשר עם רוטב שכבר התבשל, ולאחר זמן יתאדה הרוטב והבשר ייצלה, יעבור על איסור צלייה לאחר בישול.

ההשלכה החשובה ביותר שאותה מזכיר הרב אויערבך היא בעניין שעוני שבת ותרמוסטטים. ניקח לדוגמה שעון שבת שנמצא כעת על מצב "פועל", והוא עתיד לעבור בעוד שעה למצב "כבוי" ושעה אחר כך לחזור ולפעול. הרב אויערבך מתיר להקדים כעת את פעולת ההפעלה העתידית (כך שיפעל רק חצי-שעה לאחר שיכבה) מכיוון שברגע זה השעון כבר פועל וממילא אין משמעות לכך שגורם לו הפעלה בעתיד. בדומה לכך מתיר הרב אויערבך לשנות את מצבו של תרמוסטט בשבת עצמה, כאשר אין השינוי מזרז כעת את הפעולה אלא רק מקדים פעולות עתידיות. כלומר, כאשר נורית של רדיאטור מעידה על כך שהוא פועל, מותר להעלות את הטמפרטורה בתרמוסטט, ואילו כאשר הנורית כבויה מותר להוריד את הטמפרטורה.

יש מקום לפקפק בחידוש זה של הגרש"ז ובראייתו מסוגייתנו. זאת משום שבסוגייתנו אפשר להבין שפעולת הסינון ועירוב השמרים מנטרלות זו את זו וגורמות לכך שבמבט כולל יתברר שהמים נשארו כשהיו. זאת בניגוד למי שמקדים את פעולת ההפעלה של שעון השבת אשר יוצר הפעלה חדשה. ועדיין הדבר צריך תלמוד.

הרב אברהם סתיו