דף יומיומי

שבת דף קיא – קושר ומתיר

המשניות הפותחות את הפרק החמישה-עשר של המסכת דנות בסוגים שונים של קשרים לעניין מלאכת קושר, וכבר במשנה הראשונה (קיא עמוד ב) מובא כלל חשוב ויסודי:

"וכשם שהוא חייב על קישורן - כך הוא חייב על היתרן".

המשנה קושרת בין מלאכת קושר למלאכת מתיר, ומשווה את גדרי הקשר המחייב בכל אחת מהן. השוואה זו מעוררת את שאלת היחס העקרוני שבין שתי המלאכות: קושר ומתיר. ככלל, במלאכות שבת ישנם צמדים רבים של מלאכות, אשר ניתן לסווג לשני סוגים עיקריים:

א. מלאכות הפוכות שאינן קשורות זו לזו. כך למשל מלאכת מכבה ומבעיר מתארות מלאכות הפוכות, אשר אינן קשורות זו לזו באופן מהותי. שהרי מלאכת הבערה עניינה העלאת אש ואילו מלאכת כיבוי עניינה יצירת גחלת.

ב. מלאכות המתייחסות זו לזו. כך למשל מלאכת מוחק משרתת את מלאכת כותב, והיא נאסרה מדאורייתא רק כאשר האדם מוחק על מנת לכתוב באותו מקום.

מן ההשוואה של משנתנו בין גדרי מלאכת קושר לגדרי מלאכת מתיר יש מקום ללמוד על קשר מהותי ביניהן, בדומה למלאכת קורע אשר שיעורה כשיעור מלאכת תופר. מאידך, אפשר להבין שהמוקד בסוגייתנו הוא הגדרת המושג "קשר" שממנו נובעות ממילא הגדרות מלאכת קושר ומתיר, גם אם אין יחס מהותי ביניהן.

נראה ששאלה זו נתונה במחלוקת ראשונים בשאלת מטרת ההתרה המחייבת במלאכת מתיר:

א. דעת הרא"ש (בפרק ז סימן ו) היא שדווקא המתיר על מנת לקשור מתחייב במלאכת מתיר.

ב. דעת רש"י (כפי שהבינו התוספות, עג עמוד א ד"ה הקושר) היא שגם הקושר שלא על מנת להתיר חייב.

בעל המשנה ברורה (בבאור הלכה סימן שיז ד"ה דינו) האריך להקשות על שיטת הרא"ש, הן מן המקורות והן מסברה:

"והנה בעיקר הדין צ"ע לי על דברי הרא"ש דאף דאם נימא דבעינן בזה דומיא דמשכן הלא גם בקורע דאיתא במשנה בהדיא דבעינן ע"מ לתפור ומשום דבמשכן כן היה כדאיתא בגמרא ואפ"ה קי"ל דה"ה בקורע ע"מ לתקן וכמו שמוכח בסוף סימן ש"מ עי"ש וע"כ הטעם משום דכיון שיש תיקון ע"י קריעתו כקורע ע"מ לתפור דמי א"כ ה"נ בשיש תיקון ע"י התרתו הקשר כמתיר ע"מ לקשור דמי".

המשנה ברורה מוכיח שבמלאכת קורע כל קריעה על מנת לתקן מחייבת, ומסיק שגם במלאכת מתיר יש לחייב על כל התרה שיוצרת תיקון גם אם לא נעשית על מנת לקשור.

אם ננסה ליישב את דעת הרא"ש, נראה שיש ללכת באחת משתי דרכים:

א. ייתכן שהרא"ש סובר כדעת הריטב"א ורש"י שגם הקורע על מנת לתקן פטור אם לא קרע על מנת לתפור.

ב. יש מקום לחלק בין מלאכת קריעה, היוצרת שינוי משמעותי בחפץ ולמעשה יוצרת ממנו חפץ חדש, וממילא אפשר לחייב עליה כאשר היא יוצרת תיקון, ובין מלאכת מתיר שרק מפרידה בין שני חפצים ולא יוצרת שינוי או תיקון מהותי באף אחד מהם.

הרב אברהם סתיו