mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

שבת דף מז - מוקצה בשלהבת

בגמרא בדף מז נאמר, שהנר, השמן והפתילה אסורים בטלטול בשבת. הגמרא מנמקת:

"הואיל דנעשה בסיס לדבר האסור".

ומסביר רש"י:

"לדבר האסור - לשלהבת, דבכי האי מוקצה מודה ר' שמעון שהכלי טפל לשלהבת בעודה בו, ולאו משום דחייש לכבייה".

לדעת רש"י, השלהבת מהווה דבר אסור, היוצר בסיס. אמנם, רש"י איננו מסביר הגדרה זו, ואיננו מנמק את הגדרת השלהבת כדבר איסור.

בדבריהם של פוסקים קדמונים כמעט ולא מצאנו דיון בהגדרתה ההלכתית של השלהבת. רבים קיבלו את טענתו העקרונית של רש"י בפשטות, ולא ביקשו נימוק לכך שהשלהבת מוגדרת מוקצה. אך בדורות האחרונים, עם ריבוי השימוש במכשירי החשמל הביתיים, נעשה ניסיון לברר הלכה זו, ולהגדיר באופן מדויק יותר את המוקצה שבשלהבת.

הנחה מוסכמת היא, שגוף חימום חשמלי - דינו כאש, והמחמם גוף כזה בשבת חייב משום מבעיר. לפיכך, באופן פשוט ראוי היה לומר שכלי שיש בו גוף חימום אסור בטלטול, כדין נר המהווה בסיס לשלהבת. עם זאת, פוסקים אחדים הורו להקל בטלטול התנור, וזאת, כאמור, מתוך ביאור חדש לדין שלהבת.

החזון אי"ש (קונטרס המוקצה, סימן מא אות טז) כתב, ששלהבת היא מוקצה משום שאין דרך לטלטלה ממקומה. הרש"ז אויערבך (שו"ת מנחת שלמה, סימן יד) קבע, שאם זהו הטעם לאיסור המוקצה שבשלהבת, הרי שמותר לטלטל מכשיר חשמלי שיש בו גוף חימום, שכן מכשיר כזה נועד מיסודו לצורך טלטול והעברה ממקום למקום.

הרש"ז אויערבך עצמו סבור, ששלהבת היא מוקצה מחמת היותה "דבר שאין בו ממש". האש מתאפיינת בתהליך של בעירה מתמדת, כאשר בכל רגע ורגע נוצרת שלהבת חדשה, המוגדרת, כאמור, דבר שאין בו ממש. מתוך כך, טוען הרש"ז שגוף חימום חשמלי, אשר איננו מתחלף בכל רגע, אלא שומר על חום ויציבות, איננו מוקצה.

סברה שלישית הציע הר"מ פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, אורח חיים ג סימן נ; אורח חיים ה סימן כג). לדעתו, שלהבת איננה כלי המיועד לתשמישו של האדם, ועל כן היא מוגדרת "מוקצה מחמת גופו". מכוח הגדרה זו, מסביר הרמ"פ שמכשיר חשמלי שיש בו גוף חימום בוודאי מוגדר כלי שימושי, ועל כן הוא מותר בטלטול.

למרות הסברות השונות להקל, היו שהכריעו להחמיר. כפי שציינו, הראשונים לא עסקו בהרחבה בהגדרת מוקצה דשלהבת. אמנם, הריטב"א בסוגייתינו כתב:

"לשלהבת - שהוא דבר האסור ליגע בה".

לא ברור האם האיסור לגעת בשלהבת הוא איסור הלכתי, או שמא מדובר על הערה פרקטית - בפועל אין לגעת בשלהבת, ועל כן ברור שהינה מוקצה. סברה מעין זו הציע הרב שמואל אויערבך (הובאו דבריו בספר "ארחות שבת", פרק י"ט הערה רמ"א):

"דמתוך שהשלהבת דולקת ושורפת, ובני אדם מרתחקים ממנה [כבורח מן האש] לכן לא חשיבא ככלי המוכן לשימוש".

מכוח סברה זו, נפסק באותו הספר להחמיר ולא לטלטל תנור חימום חשמלי בשבת.

אך כאמור, רבים נקטו להקל בדבר. יש להזכיר, לסיום, שאף המקלים בדבר הלכה למעשה, מן הטעמים המפורטים לעיל, יקפידו על טלטול עדין שלא ישנה את מצב כפתורי ההפעלה, ולא יביא לניתוק התנור מן השקע.

הרב אביהוד שורץ