mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

שבת דף לג - נקודת המבט של רבי שמעון בר יוחאי

הגמרא בדף לג עמוד ב מספרת את סיפור מנוסתו של רבי שמעון בר יוחאי מפני הרומאים, ואת הסתתרותו במערה במשך שנים רבות. מעבר להיותו אחד מגדולי התנאים במשנה, שיוותה מעשייה זו לר' שמעון גם נופך מסתורי, ומסורת ישראל קובעת כי בעת שהסתתר במערה הוא עסק בנסתרות, ואף חיבר את ספר הזוהר הקדוש.

בספרות החסידית, נתפס רבי שמעון בר יוחאי כצדיק האידאלי, הצדיק הטיפוסי. איזכוריו של רבי שמעון רבים מספור, ובולטים בעיקר בחסידות ברסלב. חסידות זו אף שמה לעצמה כמוקד את ציונו של רבי שמעון, אשר על פי מסורת האריז"ל מצוי במירון, והפכה אותו למקום תפילה מרכזי ביותר.

כאמור, דמותו של רבי שמעון היא דמות רב-גונית, המשלבת משנה עם קבלה, ונגלה עם נסתר. צד נוסף באישיותו המיוחדת של רבי שמעון בא לידי ביטוי בסוגייתינו, והוא נוגע בנקודת המבט המיוחדת לו, ובאופן שבו הוא מתבונן בנעשה בעולם. השורש הארמי ח,ז,י והשורש העברי ר,א,ה נזכרים בהטיות שונות שמונה פעמים בסיפור המעשה שבסוגייתינו, והם מבהירים כי נקודה מהותית בדרכו של רבי שמעון היא נקודת המבט.

לא בכדי משתמש רבי שמעון פעם אחר פעם בכלי הקטלני "נתינת עיניים": עם היציאה מן המערה נתינת העיניים שורפת כל חלקה טובה, אך גם בסוף הסיפור - נתינת העיניים פוגעת בזקן המונע מרבי שמעון את טיהור השדה, וכמו כן היא מביאה את יהודה בן גרים על עונשו.

כאמור, רבי שמעון מתבונן על הנעשה בעולם באופן ייחודי. כך, למשל, כאשר רואים רבי שמעון ורבי אלעזר בנו אנשים העוסקים בחיי עולם, בזריעה ובחרישה, הם מפרשים זאת באופן מיידי כביטול תורה. דבר מה הנראה לכל אדם כדרך ארץ, לרבי שמעון נראה כביטול תורה. הדבר תואם, כמובן, את שיטתו העקרונית של רבי שמעון במסכת ברכות (דף לה):

"רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר: 'ועמדו זרים ורעו צאנכם'. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: 'ואספת דגנך' ".

הגמרא במסכת מעילה (דף יז) מביאה מעשייה נוספת אודות רבי שמעון בר יוחאי, ואף היא מבהירה ומחדדת את נקודת המבט הייחודית לו. הגמרא מספרת על גזירה שנגזרה על הציבור, אשר בתחילה ניסו להתמודד עימה בדרכי שלום ובאמצעים דיפלומטיים, אך משכלו כל הקיצין, שלחו את רבי שמעון המלומד בניסים לבטל את הגזירה. אין כאן המקום להיכנס לפרטי אותה אגדתא, אך הנקודה המרכזית שם היא, שרבי שמעון המלומד בניסים מתבונן על העולם מזוית ראיה שונה לחלוטין מכל חבריו החכמים: בשונה מהם, הוא איננו חושש לנסוע לרומי ולהתייצב בפני השלטונות; הוא זוכה לעזרתו של שֵד המכונה "בן תמליון", ובמקום להודות על כך הוא בוכה ומתאונן על כך ששפחת בית אבא, הגר המצרית, זכתה לשלושה מלאכים, והוא נאלץ להסתפק בשד קטן; וכן הלאה. דרכו הניסית של רבי שמעון היא דרך המיוחדת לו, אשר שונה במהותה מדרכם של חבריו.

כאמור, רבי שמעון נתפס בחסידות ובכלל כצדיק הטיפוסי. ההתקשרות אל הצדיק, מעבר לעניינים הנסתרים שבה, משרתת גם מטרה חינוכית. אדם נקלע למצוקה, ועולה אל הצדיק בחייו, או בחיים שלאחר חייו. המפגש עם הצדיק מעורר אותו למחשבה: האמנם הסיטואציה שאני שרוי בה נוראה כל כך? האם ניתן לפרש את המציאות באופן שונה לחלוטין מן הקונספציה שבה הייתי שרוי עד כה? האם דרך הפעולה שבחרתי לעצמי עד כה נכונה, או שמא ראוי היה לי לבחור בדרך שונה לחלוטין? בסופו של דבר, הכל עניין של נקודת מבט!

הארת הצדיק פירושה היכולת להתבונן בהשתלשלות האירועים באופן ייחודי - באופן שמיימי וניסי. את זאת למדנו מרבי שמעון, המלומד בניסים, ומכל אחד מן הצדיקים שמועטים הם, ושתלם הקדוש ברוך הוא בכל דור ודור.

הרב אביהוד שורץ