mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

שבת דף יח - השימוש ב"שעון שבת"

קשה לדמיין שבת בעולמנו המודרני, מבלי עזרתו של המנגנון הפשוט והיעיל המכונה "שעון שבת". התאורה, מיזוג האויר ולעיתים אף מדיח הכלים - כל אלה מופעלים על ידי שעון השבת, המכוון מבעוד יום, ומאפשר את השימוש במכשירים החשמליים בשבת.

כאמור, כמעט ואין בית יהודי שלא מותקן בו שעון שבת. עם זאת, לפני כחמישים שנה, כאשר המציאות ה"חדישה" של מכשירי חשמל בכל בית היתה לעובדה מוגמרת, נדרשו הפוסקים לשאלת ההיתר להשתמש בשעון שבת, והתחבטו בדבר טובא. אחד המוקדים המרכזיים לדיון הוא האמור בסוגייתינו (שבת, דף י"ח עמוד א'):

"תנו רבנן: פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה, ומתמלאת והולכת כל היום כולו ... אבל אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום. מאי טעמא? אמר רבה: מפני שמשמעת קול ... אמר רב יוסף: משום שביתת כלים ... והשתא דאמר רב אושעיא אמר רב אסי: מאן תנא שביתת כלים דאורייתא - בית שמאי היא ולא בית הלל".

למסקנת הסוגיה, אין מקבלים להלכה את דין "שביתת כלים", ולכן אם כליו של אדם מבצעים מלאכה בשבת ללא כל התערבות מצידו - הדבר מותר. עם זאת, נחלקו ראשונים האם עלינו לחשוש לדעת רבה. רבינו חננאל, ובעקבותיו רבים מן הראשונים, פסקו להלכה כדעת רבה, ואסרו לבצע בערב שבת פעולה שתימשך בשבת, אם היא אמנם כרוכה בהשמעת קול. הבית יוסף (אורח חיים רנב, ה) מבהיר, שהרמב"ם חלק על רבינו חננאל, ולדעתו אין חוששים לעניין השמעת הקול שחידש רבה. ואמנם, להלכה התיר השולחן ערוך לבצע כל פעולה מערב שבת, ובכלל זה פעולה הכרוכה בהשמעת קול. הרמ"א השיג על השולחן ערוך, וכתב:

"ויש אוסרים ברחיים ובכל מקום שיש לחוש להשמעת קול, והכי נהוג לכתחלה, מיהו במקום פסידא יש להקל".

כאמור, מחלוקת הלכתית זו עומדת במוקד הדיון אודות השימוש בשעון שבת. בביאור דבריו של רבה כתב רש"י:

"מפני שמשמעת את הקול, ואוושא מילתא בשבת, ואיכא זילותא".

חשש זילותא דשבת הוביל את הגר"מ פיינשטיין (אגרות משה, אורח חיים ד סימן ס; ובקצרה גם באורח חיים ד, סימן מ אות ב) לקבוע:

"מלאכה הנעשית בשבת ע"י שעון שבת ... אבל יש טעם גדול לאסור מטעם אחר דהא זילותא דשבת ואף זילותא דיו"ט הא אסרו בכמה דברים וכיון שברור שאיכא זילותא דשבת הוא בכלל איסור זה ממילא אף שלא אסרו זה ביחוד דכל ענין זילותא הוא האיסור. וגם פשוט לע"ד דעושה דבר שהוא זילותא לשבת הוא עובר בידים על חיוב הכבוד שמשמע שהוא ג"כ חיוב התורה".

לדעת הרב פיינשטיין, יש בשימוש בשעון שבת משום "זילותא דשבת". הוא מחדש, שאף שפשטות הדברים שמדובר על דין דרבנן בלבד, הרי שיש להעניק לו מעמד קרוב לדין תורה, משום שהוא מבוסס, ביסודו, על חיוב כבוד שבת. בחדשנות האופיינית לו, מוסיף הגר"מ פיינשטיין ומסביר את התנגדותו לשימוש בשעון שבת:

"הנה לענ"ד פשוט שאסור להתיר זה דהרי ע"י מורה שעות כזה יכולים לעשות כל המלאכות בשבת ובכל בתי החרושת (פעקטעריס) ואין לך זלזול גדול לשבת מזה, וברור שאם היה זה בזמן התנאים והאמוראים היו אוסרין זה, כמו שאסרו אמירה לעכו"ם מטעם זה, וגם אולי הוא ממילא בכלל איסור זה דאסרו אמירה לעכו"ם, דאסרו כל מלאכה הנעשית בשביל ישראל מצד אמירת הישראל וכ"ש מצד מעשה הישראל".

אין ספק שישנם חילוקים רבים בין השימוש בשעון שבת ובין אמירה לנכרי שיבצע פעולה עבור ישראל, ואולם עצם השוואתו של הרב פיינשטיין מחודשת ומעניינת. בסיכומו של דבר, ראוי לדעתו לאסור את הפעלת מכשירי החשמל באמצעות שעון השבת.

על אף שטיעוניו של הרב פיינשטיין משכנעים ביותר, יש לזכור גם את צידו השני של המטבע: אם בכבוד שבת עסקינן, הרי שיש לעשות כל מאמץ כדי להנעימה על כלל ישראל. שמירת שבת בלי שעון שבת עלולה לפגוע בתאורה, במיזוג האויר, בחימום האוכל וכו' וכו'. אמנם, במשך דורות רבים שמרו ישראל שבתות גם בלי המכשירים הנ"ל, ואף על פי כן - בעולמנו הם תופסים מקום כה מרכזי וחשוב, עד שלא אפריז אם אומר ששבת בלעדיהם - איננה שבת. ובכן, דווקא משום כבודה של השבת היה מקום להקל בנושא, ולהתיר את השימוש בשעון שבת. ואמנם, דיון נרחב ביותר בנושא, ומסקנה חד משמעית לקולא, מצויים בדברי הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (אורח חיים ג, סימנים יז-יח), ויעויין שם.

הרב אביהוד שורץ