mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

שבת דף יז – גידולי תרומה

בסוגייתנו הגמרא מונה את שמונה עשר הגזירות ’שמנו בו ביום’, וביניהן גזירה העוסקת בגידולי תרומה. מקור הדין היא המשנה במסכת תרומה (פרק ט משנה ד), שבה נאמר שאם זרעו צמח שהוא תרומה, גם גידוליו נעשים תרומה.

"גדולי תרומה תרומה וגדולי גדולין חולין".

דין זה הוא חידוש, ואינו משמע מלשון התורה. הגידולים המדוברים הם חדשים לגמרי ולכאורה אין להחיל עליהם דין תרומה.

בסוגייתנו מוסבר שהסיבה לדין זה היא שחכמים חששו שאם לא יאסרו גידולים אלו, עשוי הכהן שקיבל את התרומה (הטמאה) להימנע משרפת התרומה כפי שהוא מצווה ולשמור אותה עד שיוכל לזרוע אותה. בזמן ההמתנה עלול הכהן לטעות ולאכול מתרומה זו ולעבור על איסור.

ר“ל, תרומה טמאה מותרת לכהן רק לשם הנאה משריפתה - לשמש לו כחומר בערה, מהחשש שירצה לזרוע אותה על מנת להנות מיגדולי התרומה שהם טהורים ובזמן ההמתנה עד לזריעה הוא עלול לטעות ולאכול ממנה, אסרו חכמים גם את הגידולים הנ"ל.

מדברי הגמרא אנו למדים שאף על פי שסיבת הגזרה היא משום תרומה טמאה, מכל מקום לא חילקו חכמים בין תרומה טהורה לטמאה, ולכן אסור לזר לאכול מגידולים אלו של תרומה.

קשה להבין מדוע חששו חכמים רק לתקלה של שכחת הכהן ולא העלו את הבעיה שיש בכך שהכהן לא שורף את התרומה ובכך מבטל מצוות עשה!

מעצם העובדה שלא נשאלה השאלה ניתן היה להביא ראיה לדעות הסוברות שאין מצווה לשרוף תרומה טמאה אלא יש לאבדה בדרך כלשהי (רש"י, מסכת פסחים דף מן עמוד א ד“ה כיצד מפרישים חלה בטומאה; תוספות שם ועוד במקומות נוספים) .

ברם, נראה שגמרתנו לא תהווה ראיה בסוגיית איבוד תרומה טמאה משום שסוגייתנו אינה עוסקת בתרומה מדאורייתא, שכן אם אדם שתל שתיל תרומה טמאה, במעשה שליחתו בטלה הטומאה (פסחים דף צד עמוד א) ואם כן לא מדובר בביטול מצוות עשה כלל.

הרב ירון בן צבי