mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

שבת דף ז – כרמלית

הברייתא לעיל (ו עמוד א) מנתה ארבע רשויות לשבת: רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומקום פטור. עם זאת, מדאורייתא ישנן רק שלוש רשויות לשבת: רשות היחיד ורשות הרבים שהמעביר חפץ ביניהן חייב סקילה, ושאר המקומות שנחשבים כ"מקור פטור" ומותר להעביר חפצים אליהם ומתוכם. חכמינו ז"ל חידשו שישנה רשות רביעית בשם "כרמלית" שיש להחמיר בה כברשות הרבים. את הטעם לכך ביאר הרמב"ם (שבת יד, יא):

"שאיסור הכרמלית מדבריהם מפני שהיא דומה לרשות הרבים שמא תתחלף ברשות הרבים".

כלומר, כרמלית היא מקום שדומה לרשות הרבים, ועל כן גזרו להתייחס אליו כאל רשות הרבים. לאורך הסוגיה נידונים בגמרא גדריה של הכרמלית, וזוהי מסקנתה (ז עמוד ב):

"ואקילו בה רבנן מקולי רשות היחיד ומקולי רשות הרבים;
מקולי רשות היחיד: דאי איכא מקום ארבעה - הוא דהויא כרמלית, ואי לא - מקום פטור בעלמא הוא.
מקולי רשות הרבים: דעד עשרה טפחים הוא דהויא כרמלית, למעלה מעשרה טפחים - לא הויא כרמלית".

לאור דברי הרמב"ם הנ"ל, שאיסור הכרמלית קשור לכך שהיא דומה לרשות הרבים, מובן החלק האחרון של דברי הגמרא: דווקא בתוך עשרה טפחים דומה הכרמלית לרשות הרבים ועל כן אסרו אותה דווקא באופן זה. אמנם, החלק הראשון של דברי הגמרא פחות מובן: מדוע יש צורך במקום ארבעה כדי לאסור כרמלית? והרי גם בפחות מארבעה היא דומה לרשות הרבים!

משום כך נראה שיש לחדד מעט את דברינו לעיל, לפיהם הגדרת כרמלית היא "מקום הדומה לרשות הרבים". בפירוש המשניות (שבת א, א) מגדיר הרמב"ם את הכרמלית באופן הבא:

"והשלישי הוא הכרמלית, והוא המקום שלא נשלמו בו תנאי רשות הרבים ולא תנאי רשות היחיד".

בהמשך דבריו הוא מסביר גם את השם "כרמלית" לאור הגדרה זו:

"ונקראת כרמלית שהיא דומה לאשה אלמנה שאינה בתולה ולא אשת איש, כך רשות זו אינה רשות הרבים ולא נשלמו בה תנאי רשות היחיד, ויהיה עיקר השם כארמלית".

כלומר, הכרמלית הינה יצור כלאים, בין רשות היחיד לרשות הרבים. יחודיותה היא דווקא בכך שהיא עונה במידה מסוימת הן לקריטריונים של רשות היחיד והן לקריטריונים של רשות הרבים. ניתן לחזק הבנה זו לאור דברי הגמרא בתחילת סוגייתנו (ז עמוד א):

" 'והכרמלית' אטו כולהו נמי לאו כרמלית נינהו?
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים".

הכרמלית הבסיסית ביותר, זו שבגללה גזרו על כל שאר הכרמליות (בעל המאור), היא דווקא קרן זווית הסמוכה לרשות הרבים. קרן הזווית, על פי רש"י והרמב"ם, היא מקום המוקף משלוש רוחותיו, ולמעשה הוא דומה מאוד לרשות היחיד, ומאידך הוא סמוך לרשות הרבים ורבים עוברים בו כמו ברשות הרבים גמורה. דווקא יצורי כלאים כאלו הם שעומדים בבסיס גזירת כרמלית.

הרב אברהם סתיו