mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

שבת דף ו – הגדרת רשות הרבים

הברייתא בתחילת הסוגיה (ו עמוד א) מגדירה בקצרה את ארבע רשויות השבת:

"תנו רבנן, ארבע רשויות לשבת: רשות היחיד, ורשות הרבים, וכרמלית. ומקום פטור... ואיזו היא רשות הרבים - סרטיא ופלטיא גדולה, ומבואות המפולשין זו היא רשות הרבים גמורה".

בהמשך הסוגיה (ו עמוד ב) מקשה הגמרא מדוע לא הזכירה הברייתא בין שאר הדוגמאות גם את המדבר:

"ולחשוב נמי מדבר, דהא תניא: איזו היא רשות הרבים - סרטיא ופלטיא גדולה, ומבואות המפולשין, והמדבר!
אמר אביי: לא קשיא, כאן - בזמן שישראל שרויין במדבר, כאן - בזמן הזה".

אביי מחלק בין הזמן שבו ישראל היו שרויים במדבר, אז נחשב המדבר כרשות הרבים, ובין הזמן הזה שבו המדבר שומם ואינו נחשב לרשות הרבים. על בסיס דברי אביי מחדשים התוספות על אתר (ד"ה כאן) חידוש גדול וחשוב:

"כאן בזמן שישראל שרויין במדבר - משמע קצת דאינה רשות הרבים אלא אם כן מצויין שם ששים רבוא כמו במדבר".

בעוד שמדברי אביי עצמו אפשר היה ללמוד רק שיש צורך בכך שהמדבר ישמש כמקום שבו מהלכים בני אדם, התוספות מחדשים שיש צורך בשישים ריבוא בני אדם כדי להגדיר מקום כרשות הרבים. נראה שדיוקם של התוספות הוא מכך שאביי מחלק בין הזמן שבו היו ישראל במדבר ובין הזמן הזה במקום לחלק בין מדבר שיש בו אנשים לבין מדבר שומם.

חידושם של התוספות הובא גם ברש"י (עירובין נט עמוד א) וברא"ש (עירובין פרק א) ונפסק כדעת "יש אומרים" בשולחן ערוך (או"ח שמה, ז), אך האחרונים הרבו להקשות עליה הן ממקורות שונים והן מסברה (עיין למשל בערוך השולחן או"ח שמה, יח). ואכן, במקומות אחרים שבהם מצינו גדר של רשות הרבים יש צורך בנוכחותם של שניים או שלשה אנשים לכל היותר (עיין נזיר נז עמוד א).

ייתכן שניתן להקהות מעט את חודה של שאלה זו מתוך הבנה מסוימת של מהות מלאכת ההוצאה מרשות לרשות. השאלה היסודית המתעוררת במפגש עם מלאכה זו היא: מדוע נחשבת הוצאה למלאכה? בשאר מלאכות השבת ניתן לראות מוטיב משמעותי של יצירה המתחדשת במעשה המלאכה, אך כאן מדובר רק על העברת חפץ ממקום אחד למשנהו!

גישה אפשרית להתמודדות עם שאלה זו היא להבין שההוצאה שנאסרה היא דווקא כזו שמשנה את הסטטוס של החפץ מחפץ פרטי שמונח בבית לחפץ שנמצא בשוק והופך לחלק ממערכת ההתייחסות של רשות הרבים הציבורית (לעניין מסחר וכדומה). לאור זאת מובן שלא די במקום שבו עוברים שלושה אנשים כדי להגדיר שנעשה שינוי מהותי בחפץ, ויש צורך במקום שמבטא רשות-הרבים כללית יותר.

הרב אברהם סתיו