mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

ברכות דף נו – חלומות ופשרם

סוגיית פתרון החלומות, המשתרעת על פני קרוב לשלשה דפים (נה-נז), היא אחת הסוגיות התמוהות וה"מוזרות" ביותר בעיניו של הקורא בן-זמננו. הארוך והבולט מבין הסיפורים שבסוגיה זו הוא הסיפור אודות אביי ורבא ופותר החלומות בר-הדיא (נו עמוד א – נו עמוד ב). תמצית הסיפור: רבא ואביי חולמים חלום זהה, וניגשים (כל אחד בנפרד) לבר-הדיא על-מנת שיפתור אותו. מכיון שאביי שילם זוז ורבא לא שילם, מפרש בר-הדיא את כל פרטי חלומו של אביי לטובה, ואילו את פרטי חלומו של רבא הוא מפרש כאסונות איומים שיפקדו אותו. (לדוגמא: שניהם ראו בחלומם את הפסוק "שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו". אצל אביי, השמחה על הצלחותיו תמנע ממנו לאכול, ואילו אצל רבא יהיה זה העצב על כשלונותיו) דבריו של בר-הדיא מתגשמים, וכאשר רבא מבין את שאירע הוא מקלל את בר הדיא וזה גולה לרומי ובהמשך גם מוצא להורג באכזריות.

המסר של הסיפור פשוט והוא מפורש בגוף הטקסט (נו עמוד א):

"כל החלומות הולכין אחר הפה".

כלומר, אין זה משנה באמת מה חלמת, משנה רק כיצד פתרו לך את החלום.

אפשר להשאיר את המסר הזה כאמירה מקומית ביחס לחלומות ופשרם, אך אפשר גם לקחת אותו צעד אחד קדימה. לא רק מפרשי חלומות בעולם העתיק מתיימרים לדעת עלינו הכל. גם בעולמנו המודרני ישנם כאלו המתיימרים לדעת מראש את עתידנו: רופאים, פסיכולוגים, מאבחנים ועוד. דבריהם, בניגוד לדבריו של בר הדיא, מבוססים על מידע שנשמע מדויק ומהימן: נתוני מעבדה, מבחני IQ, סטטיסטיקות ועוד. קשה להתווכח עם הנתונים המדויקים, אך חובה עלינו להיות מודעים למגבלותיהם, ולהבדל שבין הנתונים עצמם ובין פרשנותם. גם נתוניו של בר-הדיא היו מדויקים. מה שלא היה ידוע לרבא בתחילת הסיפור זה מרחב הפרשנות העצום שבר-הדיא נטל לעצמו.

אסור לקבל כפשוטן חוות דעת כגון "הילד הזה לא מסוגל ללמוד בישיבה", "לילדה הזו אין סיכוי להשיג תעודת בגרות" או "האדם הזה לא יחיה יותר משנה". אלו אינם נתונים מדעיים, אלא פרשנויות אישיות, שאינן טובות מאלו של בר-הדיא וכמותן הן עלולות להתממש אם יאמינו להן.

בסוף הסיפור (נו עמוד ב) נקשרות רגליו של בר-הדיא לשני ארזים מכופפים, וכאשר הם משתחררים ומזדקפים בא הקץ על חייו הקטנוניים. נראה שהארזים הכפופים הינם משל לאביי, רבא ושאר בני האדם אשר דבריו של בר-הדיא כופפו את קומתם ולא אפשרו להם לצמוח. אין מתאים מיום הכיפורים כדי להיזכר ביכולת שלנו להתנתק מכבליו של בר-הדיא ולצמוח מעלה-מעלה ללא מעצורים.

הרב אברהם סתיו