mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

ברכות דף לג - הבדלה בתפילה והבדלה על הכוס

הגמרא בדף לג עוסקת במיקומה של ההבדלה. בגמרא נאמר, שמיקום זה עבר גלגולים שונים: מלכתחילה, תיקנו את ההבדלה בתפילה, לאחר מכן תיקנוה על הכוס, ולבסוף החזירוה לתפילה.

ראשית יש להעיר, כי ההתלבטות שבגמרא אודות תקנת ההבדלה על הכוס מוכיחה, שמעיקר הדין ניתן להבדיל בדברים בלבד, ולאו דווקא על כוס. המאירי במסכת נזיר (ג עמוד ב, ד"ה ודברים אלו וד"ה מכל מקום) מזכיר מחלוקת ראשונים בנושא. היו שדייקו מאותה הסוגיה בנזיר, על פי חלק מגרסאותיה, שהחובה לקדש ולהבדיל על הכוס היא מדאורייתא. רבים חלקו על כך, וכאמור, מסוגייתינו אכן מוכח בפירוש שעצם התקנה להבדיל על הכוס אינה אלא מדרבנן.

לגופו של הדיון, התקבע בסופו של דבר מנהגנו להבדיל הן בתפילה והן על הכוס. כך מסכמת הגמרא:

"כי קידוש - מה קידוש אף על גב דמקדש בצלותא מקדש אכסא, אף הבדלה נמי - אף על גב דמבדיל בצלותא מבדיל אכסא".

מה פשר כפילות זו? בעל שולחן ערוך הרב (סימן רצד סעיף ב) מבאר שהכפילות היא תוצאה של גלגולי המנהג:

"וכדי שלא יהא ההבדלה מיטלטלת תדיר על ידי עושר ועוני מתפלה לכוס ומכוס לתפלה, התקינו חכמים שלעולם צריך כל אדם המבדיל בתפלה להבדיל גם על הכוס אם יוכל למצוא".

אם כן, אכן מדובר על כפילות שמעיקר הדין אינה נצרכת, אך היא באה לשמור על כבודה של ההבדלה, ומונעת חילופי ושיבושי מנהגים.

הגרי"ד סולוביצ'יק (שיעורים לזכר אבא מארי, כרך ב', בעניין קידוש והבדלה) הציע הסבר עקרוני יותר לכפילות זו, וקבע שהיא משקפת, למעשה, שני "קיומים" - שני היבטים שונים - המצויים בהבדלה. הגרי"ד מתבסס בעיקר על דברי הגמרא שצוטטו לעיל, אשר משווים בין הקידוש ובין ההבדלה, ובשניהם דורשים את התפילה והכוס גם יחד. הגרי"ד מסביר לגבי קידוש:

"קידוש בתפילה תלוי בקדושת היום האוסרת במלאכה ... הנימה המרכזית של תפילת שבת היא מצות שביתה ומנוחה, והמקביל השלילי - איסור עשיית מלאכה. ברכת קדושת היום מטפלת רק במנוחה: מתחילה ב"רצה במנוחתנו", ומסיימת, "וינוחו בה ישראל מקדשי שמך" ...
מה שאין כן בקידוש על הכוס. מצוה זו אינה תלויה באיסור מלאכה ובחלות קדושת היום היוצרת איסור זה, כי אם בקדושת היום המחדשת מצות כיבוד ועונג או חיוב סעודה ... מהותו של קידוש על הכוס נאמרה בקביעת סעודת שבת: היוצר אופיה וחלותה הוא הקידוש על הכוס, ובלעדיו אי אפשר לסעודת שבת להיקבע ולהתקיים ... ונראה כי איסור טעימה בשבת לפני קידוש מבוסס על הנחה זו".

מכוח הבחנה עקרונית זו, מסיק הגרי"ד את מסקנותיו גם ביחס להבדלה:

"הבדלה בצלותא היא חלות הפקעת קדושת היום ... אופיה של הבדלה בתפילה, הבאה כדי להפסיק את קדושתו של יום וחלות תוספת, מקבילה לקידוש בערב שבת המחדש קדושת היום ...
ברם, הבדלה על הכוס ... באה בגלל גמר סעודת שבת. המחייב הוא גמר הסעודה - או, כשאינו עסוק בסעודה, זמן יציאת השבת".

על פי דרכו, מבהיר הגרי"ד את האיסור הנזכר בסוגייתינו לאכול לפני ההבדלה על הכוס. קדושת השבת פקעה בתפילה, והמבדיל הותר בעשיית מלאכה. עם זאת, את סעודת החול שבמוצאי שבת אין להתחיל לפני ההבדלה, כדרך שאין לטעום דבר בכניסת השבת קודם הקידוש.

ולסיום, הערה מתודית: דבריו המאלפים של הגרי"ד שצוטטו כאן מאפיינים מאוד את דרכו בספריו הייחודיים "שיעורים לזכר אבא מארי". הגרי"ד נוטל הלכה "סתמית" לכאורה, הנזכרת בגמרא בפשטות, ואשר כפי שראינו הוצעו לה הסברים טכניים גרידא, ויוצק לתוכה היבטים למדניים. הגרי"ד מדייק בנוסח התפילה ומדקדק בלשון הגמרא, כדי להפיח בעקרונות הטכניים, לכאורה, רוח למדנית ורעיונית. במהלך לימודנו את מסכתות ברכות ושבת מומלץ לעיין, מדי פעם, בשיעורים לזכר אבא מארי, ולהתבסם מתורתו המיוחדת של הגרי"ד.

הרב אביהוד שורץ