mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

ברכות דף כט – דין תשלומין

בסוגייתנו הגמרא מבררת מה פירוש המילה 'קבע' בדברי רבי אליעזר באומרו (לעיל דף כח עמוד ב):

"העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים".

אחד ההסברים הוא שתפילתו של אדם שהתפילה נדמית בעיניו כמשא כבד וחובה אינה תפילה ראויה. רש"י (ד"ה כמשוי) מבאר שלשון קבע משמעו:

"חוק קבוע הוא עלי להתפלל וצריך אני לצאת ידי חובתי".

דבריו אינם ברורים. על פניו מה החיסרון בכך שאדם מתפלל על מנת לצאת ידי חובתו, מדוע אין זו תפילה ראויה? שאלה זו מתחזקת לאור המצב בשאר המצוות, שאותן ניתן לבצע על מנת לצאת ידי חובה.

ניתן להביא תשובה לשאלה זו מדברי המשנה באבות (ב, יג):

"רבי שמעון אומר הוי זהיר בקרית שמע ובתפלה וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא שנאמר (יואל ב') כי אל חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה ואל תהי רשע בפני עצמך".

מהמשנה מובן כי יש להיות זהיר בקריאת שמע ובתפילה. למרות זאת, דרישה שלא לעשותה קבע מצינו רק בתפילה ולא בקריאת שמע. על פי הדברים במשנה נראה לומר כי מעצם כך שתפילה היא רחמים, היא זוכה לגדר אחר מאשר דין קריאת שמע – יש להתפלל בתודעה של בקשת רחמים ותחנונים, בעוד שאת שמע יש לקרא על מנת לצאת ידי חובה, כמו בשאר המצוות.

אם נקבל את החילוק ברמת החיוב, יתכן יהיה להסביר את עניין התשלומין שיש בתפילה. בכל דבר מצווה שתלוי בזמן אנו אומרים שלאחר שעבר הזמן אין עוד אפשרות לעשותו. לדוגמא, אם חלף זמן הקרבת הקורבן, אין להקריבו במועד מאוחר יותר וכן אם חלף חג הסוכות לא ניתן להשלים את הישיבה בסוכה. לעומת זאת, בתפילה ישנו מושג מחודש בשם 'תשלומין'. תחום נוסף שבו יש תשלומין הוא קרבן חגיגה, שאותו ניתן להשלים בכל שבעת הימים שלאחר הרגל. את היחס בין תשלומי חגיגה ותשלומי תפילה ניתן להבין בשני אופנים:

א. תפילת תשלומין ותשלומין של קרבן חגיגה הם דין אחד; כמו שבקרבן חגיגה ניתן להשלים את הקרבן לאחר החג, כך מלמדים אותנו חכמים שניתן להשלים תפילה בשעה שמתפלל את התפילה לאחריה.

ב. תפילת תשלומין שונה מתשלומין של קרבן חגיגה, והם דומים בשמם בלבד. כלומר, בקרבן חגיגה משלימים מצוה שעבר זמנה, ואילו בתפילת תשלומין לא משלימים את התפילה אלא משלימים צורך בבקשת רחמים, ולצורך זה אין זמן קבוע.

לפי ההבנה הראשונה השלמת התפילה היא למעשה תפילה מאוחרת של אותה תפילה שהמתפלל פספס. לפי ההבנה השנייה, אין אפשרות להשלים תפילה (משום שעבר זמנה), וההשלמה היא רק בשל הצורך בבקשת רחמים. לפי שיטה זו מובנים דברי הגמרא "שכר תפלה יהבי ליה, שכר תפלה בזמנה - לא יהבי ליה" (ברכות דף כו עמוד א).

אם נאמר שהחיוב בתפילה הוא חיוב של בקשת רחמים, ובשאר מצוות שתלויות בזמן החיוב הוא לצאת ידי חובה ניתן לומר שכאשר עבר זמן של מצווה מסויימת חיובה בטל. בניגוד לכך, אנו תמיד צריכים רחמים, וממילא חיוב התפילה לא פוקע כלל וניתן להשלימו.

הרב ירון בן צבי