!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

נידה דף סז – טבילה כדרך גדילתה

כחלק מהעיסוק בדיני חציצה בטבילה, עוסקת סוגייתנו בחציצה שנגרמת על ידי הגוף עצמו ובהמשך בתנוחה הרצויה בעת הטבילה:

"א"ר יוחנן: פתחה עיניה ביותר, או עצמה עיניה ביותר - לא עלתה לה טבילה. אמר ריש לקיש: האשה לא תטבול אלא דרך גדילתה. כדתנן: האיש נראה כעודר ומוסק זיתים, אשה נראת כאורגת וכמניקה את בנה".

הטבילה צריכה להיעשות בתנוחה טבעית ובאופן רפוי. לכן, אם עוצמים את העיניים בחוזקה או מהדקים את הידיים (וכן שאר שאר אברים) לגוף, אין הטבילה עולה; ומצד שני, אם יש מקומות אליהם המים לא מגיעים באופן רגיל אין צורך להתאמץ על מנת שיגיעו לשם המים.

רש"י על הסוגיה מבין שהסיבה לכך היא משום שבעצימת העיניים או פתיחתם באופן שאינו טבעי הקמטים שנוצרים מהווים חציצה. בעלי התוספות (ד"ה פתחה עיניה) מביאים את גירסתו של רבנו חננאל לסוגייתנו:

"אחר זה כתוב בפירוש רבינו חננאל ובמקצת הספרים ולית הלכתא ככל הני שמעתתא דכי איתמר הני לטהרות אבל לבעלה טהורה".

כלומר, ההלכות הנזכרות לגבי עמידה על כלי חרס, טבילה בנמל וכו' כולל הלכות אלה שאנו עוסקים בהם כעת נאמרו רק לעניין טבילה לטהרות, שבהם מחמירים. אין להחמיר באופן זה גם לאשה אשר טובלת בכדי להיות מותרת לבעלה ואם טבלה באחד מהאופנים המוזכרים טבילתה עולה.

בהמשך, בעלי התוספות מביאים את דברי רש"י שמהם משמע שאין לקבל את גירסת רבנו חננאל משום ושההלכות הנ"ל נאמרו גם לעניין נידה. נימוקו המרכזי הוא שהמימרות שאותם ר"ח לא פוסק במקרה של טבילה לבעלה, נאמרו בבבל ולכן ברור שלא עוסקים בטהרות. יתר על כן, הכול נאמר בלשון נקבה ואם דינים אלו היו ספציפיים לטהרות, ניתן היה לשנותם בלשון זכר בשווה. כדברים אלה ניתן להוכיח גם מדברי הגמרא ביבמות (דף מז עמוד ב):

"וכל דבר שחוצץ בטבילה, חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנדה".

ברם, ראשונים רבים גרסו כרבנו חננאל וביניהם הריף ור"ת שמיישב את הקושיות לעיל. לשאלה זו השלכה משמעותית להלכה – האם אישה שקפצה עיניה צריכה לטבול שנית. השולחן ערוך (יו"ד הלכות נדה סימן קצח סעיף לה) פסק שלכתחילה אין לטבול בקומה זקופה אולם אם שינתה, עלתה לה טבילתה כפי שכתבו רבנו חננאל ורבנו תם. בסוף דבריו הוא מוסיף שיש מי שסובר כרש"י שלא עלתה לה טבילתה. רבי שבתאי כהן כתב שיש לחשוש לדעת רש"י (ש"ך יורה דעה סימן קצח ס"ק יג):

"ואפשר שגם הרא"ש שכתב ונכון להחמיר כפרש"י לכתחלה קאמר ומ"מ נראה דהיכא דאפשר שתטבול שנית יש להחמיר אבל היכא דלא אפשר ודאי כדאי הם כל הנך רבוואתה לסמוך עליהם שפסקו דלטהרה דוקא אתמר ולא לבעלה וגם המחבר גופיה הביא סברתם לקמן".

אם האשה כבר טבלה, עליה לחזור ולטבול כפי שנאמר בגמרא. אולם, אם אין ביכולתה לשוב ולטבול היא יכולה לסמוך על הראשונים שסוברים שכל האמור זה רק לעניין טהרות. הרב משה פינשטיין (אגרות משה יו"ד חלק ג סימן קיא) כתב שאמנם בנוגע לנדה רבי יוסף קארו הקל בדיעבד, מכל מקום לעניין טבילת גרים יש להחמיר משום שטבילה זו דומה לטבילה לטהרות.

הרב ירון בן צבי