mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

קנים דף כג – שבעה קנים

המשנה השלישית בפרק ב' של מסכת קנים (כג עמוד א – עמוד ב) מביאה לידי שיא את המורכבות החשבונית הידועה של מסכת זו:

"לזו אחת לזו שתים לזו שלש לזו ארבע לזו חמש לזו שש לזו שבע, פרח מן הראשונה לשניה לשלישית לרביעית לחמישית לששית לשביעית חזר פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו.
הראשונה והשניה אין להם כלום השלישית יש לה אחת הרביעית יש לה שתים החמישית יש לה שלש הששית יש לה ארבע השביעית יש לה שש".

הכלל המנחה את דברי המשנה הוא "פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזרתו". כלומר, כאשר הגוזל מן הקן הראשונה (שיש בה שני גוזלות) פורח אל השנייה (שיש בה ארבעה גוזלות) הוא פוסל את הגוזל שנשאר בראשונה (וכן את עצמו, היינו אחד מהחמישה שיש כעת בקן השנייה), וכשגוזל מן השנייה פורח אל הראשונה הוא פוסל אחד כנגדו בשנייה (וכן את עצמו). משום כך, כאשר פריחות הדדיות אלו קורות גם בין השנייה והשלישית, הרי שבכל קן התרחשו למעשה ארבעה פריחות ונפסלו בה ארבעה גוזלות. (מלבד הקן הראשונה והשביעית שבהן היו רק שתי פריחות ונפסלו בהן רק שני גוזלות בכל אחת)

הבעיה העיקרית בהבנת המשנה היא בכך שטעם הכלל שגוזל שפורח מקן פוסל בה אחד כנגדו הוא החשש שיקריבו אותו בקן שאליה פרח. חשש זה אינו קיים בנוגע לקן השנייה בנידון דידן משום שמן הקן הראשונה לא יוקרבו גוזלות כלל (משום שנפסלה לגמרי כבר כשהגוזל הראשון פרח ממנה אל השנייה), וממילא צריך היה לומר שאפשר להקריב מן השניה (כמו בדין גוזל הפורח לבין המתות הנזכר בתחילת הפרק).

רבי עובדיה מברטנורא עמד על קושי זה, וכתב שמדובר בגזירה בעלמא בכדי שלא לחלק בין המקרים השונים. אך נראה שניתן ליישב קושי זה באופן אחר ולומר שאין כוונת המשנה לתאר את סדר הפריחה של הגוזלות, היינו שקודם פרח מהראשונה לשנייה ואחר כך מן השנייה לשלישית וכן הלאה, אלא את סך כל הפריחות שהיו. ממילא ייתכן שמדובר במקרה שבו הגוזל פרח מן השנייה לראשונה לפני שפרח מן הראשונה לשניה וממילא ייתכן שהגוזל שפרח מן השנייה סיים בסוף את דרכו בקן שחלק מגוזליה הוקרבו. (נראה לי שלכיוון דומה התכוון גם פרופ' משה קופל בספרו סדר קנים).

כמו כן, ייתכן שההתעלמות מן הגורמים המציאותיים הקונקרטיים המשפיעים על הדין מחזקת את ההשערה שמשניות אלו נכתבו לשם חידוד היכולת המתמטית ולא כפסיקת הלכה למעשה בדיני קנים.

הרב אברהם סתיו