!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

חולין דף קכה – מאהיל כנוגע

אחד הדרכים בהם אדם מטמא הוא באוהל. כלומר, אדם שהאהיל על מת, או מת שהאהיל על אדם, או אדם ששהה ביחד עם המת תחת אוהל אחד (אוהל המשכה).

עצמות בודדות מן המת מטמאות במגע ובמשא אבל לא באוהל. לעומת זאת, כזית בשר מהמת, או כזית ממח העצם של המת (שדינו כבשר) מטמא באוהל (רמב"ם טומאת מת ב, ה).

מכך שהמשנה לא אמרה שקולית מטמאת גם באוהל מחמת המח שיש בה, לומדת הגמרא שאינה מטמאת באוהל כלל. המשנה לא מזכירה את העובדה שקולית המת מטמאת במשא משום שכל עצם מן המת מטמאה במשא, גם אם אין בה מח. אולם, אילו הייתה הקולית מטמאה באוהל, היה למשנה לומר זאת כיון שדין זה נוהג רק בקולית (מחמת המח שיש בה) ולא בשאר עצמות. היינו, למשנה לא היה הכרח לכלול קולית המוקדשין עם קולית המת, ואילו לא היו דיניהם שווים, ניתן היה ללמד דיניהם של כל אחד לחוד. לכן יש להסיק שגם קולית המת אינה מטמאה באוהל.

הגמרא דנה בשאלה, האם אדם שמאהיל על הטומאה נחשב כנוגע בה. השלכה לדוגמה קיימת במקרה שמאהיל על חצי זית ונוגע בחצי זית – האם ניתן לצרף את שתי הפעולות לכזית. אביי ורבא נחלקו בעניין זה במסגרת שיטת רבי יוסי: אביי סובר שמאהיל מעל טפח אינו כנוגע, ורק מאהיל בפחות מטפח נחשב כנוגע ומצטרף אליו, ואילו רבא סבור שכל מאהיל נחשב כנוגע, ורק אוהל של המשכה, היינו שדבר אחר מאהיל עליו ועל הטומאה, אינו נחשב כנוגע.

כלומר, לדעת אביי טומאת אוהל וטומאת נגיעה במת הן שתי טומאות שונות זו מזו ואדם שמאהיל על מת במרחק פחות מכזית נחשב נוגע במת, היות ומצב זה נחשב לנגיעה. לפי רבא, בטומאת אוהל יש שני דינים: א. כאשר אדם מאהיל על טומאה או שהטומאה מאהלת עליו, טומאה זו נחשבת כנגיעה. ב. כאשר אדם נמצא באוהל יחד עם טומאה, טומאה זו נחשבת לטומאת אוהל ולא לטומאת מגע.

ניתן להבין את מחלוקת אביי ורבא בשני אופנים. ניתן להבין שהשאלה היא כיצד להתייחס למאהיל (האם נחשב כנוגע או לא). מאידך ניתן להבין שהשאלה היא מה אמת המידה לצירוף שני דברים לשיעור טומאה. ייתכן ואביי סבור ששני דברים שהמרחק ביניהם הוא פחות מטפח נחשבים נוגעים אחד בשני ממש. בדעת רבא ניתן לשאול, האם בכל מקרה של מאהיל ניתן לדבר על מציאות של מגע, או שניתן לצרף גם אם אין רואים כאן מגע ממש. ייתכן שניתן לומר, שמחלוקת אביי ורבא אינה בשאלה כיצד להתייחס למאהיל, אלא באמת המידה לצירוף טומאות לכזית.

הרב ירון בן צבי