mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

חולין דף נט – סימני טהרה

המשנה (נט.) פותחת רצף של תשעה דפים (נט-סז) שעוסקים בדיני סימני טהרה של בהמות, חיות עופות ודגים. יש להסתפק מהי משמעותם של אותם סימני טהרה, וניתן להציע שתי דרכים בשאלה זו:

א. סימני הטהרה, כשמם כן הם, מהווים סימן לזיהוי מיני החיות המותרים באכילה.

ב. סימני הטהרה הם עצמם מהווים את סיבת ההיתר. כלומר, יש דין מהותי שדווקא חיות בעלות סימני טהרה מותרות באכילה.

ברוב המקרים אן הבדל בין שתי ההגדרות, שהרי בפועל כל חיה שיש בה סימני טהרה מותרת באכילה, בין אם מדובר בסימן ובין אם מדובר בסיבה. אמנם ניתן למצוא מספר השלכות אפשריות לחקירה זו:

א. האם יש משמעות לסימני טהרה חלקיים? אם נראה את סימני הטהרה רק כאמצעי לזיהוי המינים הטהורים, מסתבר שלא תהיה כל משמעות לסימני טהרה חלקיים, שכן בפועל מדוב בבעל חיים ממין טמא. אך אם סימני הטהרה מהווים גורמי טהרה, יש מקום לומר שסימני טהרה חלקיים יוצרים טהרה חלקית. מדברי הגמרא במספר מקומות עולה שהאפשרות השנייה היא הנכונה. כך למשל בגמ' לקמן סא. שטוענת שניתן ללמוד בקל וחומר מאיסורם של עופות בעלי סימני טהרה חלקיים לעופות שאין בהם סימני טהרה כלל, ובאופן בולט יותר בדעת רבי שמעון בבכורות (י.) שבבעלי חיים שיש להם סימני טהרה חלקיים יש הכשר לקבל טומאת אוכלין (אמנם ייתכן ששם הדבר תלוי בדעת האדם ואין זה מלמד על שוני מהותי).

ב. האם במין אחד יכולים להיות כשרים וטמאים? אם הסימנים מהווים רק אמצעי זיהוי, מסתבר שמין טהור יהיה כולו טהור וכן להיפך. אך אם הסימנים מהווים גורם היתר, ניתן יהיה לחלק בין פרטים שונים באותו המין. התוס' בנדה (נ: ד"ה תרנגולתא) הסתפקו האם ניתן לומר שבמין של תרנגולי אגם יהיו הזכרים טמאים משום שאין להם סימני טהרה והנקבות כשירות משום שיש להן סימני טהרה. רבי אלחנן וסרמן (קובץ שמועות חולין כז) תלה שאלה זו בחקירתנו, וכתב שייתכן ששאלה זו עומדת גם בבסיסה של מחלוקת התנאים (בכורות ו:) על דין גמל שנולד מן הפרה- לדעת חכמים הוא נחשב כפרה משום שהעיקר הוא המין שממנו יצא, ואילו לדעת רבי שמעון הוא נחשב כגמל משום שבפועל אין לו סימני טהרה. (יש להעיר שלפי ניוח זה יוצא שרבי שמעון הוא לשיטתו בסוגייה בבכורות י. הנזכרת בסעיף הקודם)

ייתכן שיש משמעות בהקשר זה לפתיחה של משנתנו (נט.):

"סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל אמרו חכמים: כל עוף הדורס - טמא, כל שיש לו אצבע יתירה, וזפק, וקורקבנו נקלף – טהור."

יש מקום לומר שמשמעות החילוק שבין בהמות ועופות הוא שבבהמה הסימנים מהווים את עיקר דין התורה והם עצמם גורמי ההיתר שנתפרשו בה, ואילו בעופות נאמרו בתורה דווקא מיני העופות הטמאים ואילו הסימנים הינם כללים שאותם קבעו חכמים לזיהוי מינים אלו.

[דיון ביחס לתפקידם של סימני הטהרה בדגים ראה להלן בעיוננו לדף ס"ו ]

הרב אברהם סתיו