!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

חולין דף לט – ממתי נעשה אדם בחזקת מומר?

בסוגיתנו נאמר:

"שוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים ולהקטיר חלבה לעבודת כוכבים - רבי יוחנן אמר: פסולה ר"ש בן לקיש אמר: מותרת."

כך נאמר גם בסנהדרין (דף ס, ב – סא, א), התוספות שם (ד"ה ריש לקיש אמר מותרת) מציעים שני הסברים: שהבהמה מותרת בהנאה אבל לא באכילה משום שאסור לאכול משחיטת מומר; הסבר אחר שהבהמה מותרת גם באכילה משום שבזמן השחיטה עדיין לא היה אותו אדם נחשב למומר (ורק מהזמן שלאחר שישחוט לשם עבודה זרה יהיה עליו שם של מומר ויאסר בשר הבמה).

השיטה מקובצת אומר שאותו אדם שהקריב לשם עבודה זרה יהיה חייב בסקילה מדין של עובד עבודה זרה ואם כן, לא מובן מדוע הבהמה מותרת שהרי אם השוחט חייב מיתה לכאורה היא גם הבמה הייתה צריכה להיאסר משום שהשחיטה נעשתה בידי מומר לע"ז. השיטה מקובצת מסביר שבפעם אחת עדיין לא נעשה מומר משום שעדיין לא הורגל בכך (זבחים י אות א).

מדבריו יוצא שאדם נעשה מומר רק לאחר שהוחזק באותה עבירה. על פניו היינו חושבים לומר שאדם יעשה מומר רק לאחר פעמים או שלוש (בהתאם למחלוקת רבי ורבי שמעון בן גמליאל בעניין מספר הפעמים הקובעים חזקה), אולם מדבריו מובן שאדם נעשה מומר בפעם אחת בלבד. וכן להלכה, המחלוקת היא האם נעשה האדם מומר בפעם הראשונה רק לאחר שנגמרה השחיטה ולכן יהיה מותר לאכול את בשר השחיטה או שאנו מחשיבים אותו למומר כבר מהרגע שבו הוא התחיל בפעולת השחיטה.

בסוגיה מדובר בכך שהשחיטה עצמה לא הייתה לשם עבודה זרה, אלא שהשוחט התכוון בזמן השחיטה לעשות עם הדם בהמשך פעולה לשם עבודה זרה. ריש לקיש אומר שהשוחט לא יעשה מומר אלא רק לאחר הזריקה משום שלדעתו אין מחשבין מעבודה לעבודה.

הרב ירון בן צבי