!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

מנחות דף צו - מלאכות הדוחות את השבת

המשנה בדף צ"ו עמוד א' משלימה את הדיון באופן אפיית לחם הפנים וחביתי הכהן הגדול. חביתי כהן גדול מוקרבים על ידו בכל ימות השנה, ובכלל זה בשבת. משום כך קובעת המשנה:

"חביתי כהן גדול - לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים, ודוחות את השבת, טחינתן והרקדתן אינו דוחה את השבת. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת, ושאי אפשר לה לעשותה מע"ש דוחה את השבת".

אף שההקרבה מותרת, יש לבצע בשבת רק את הפעולות ההכרחיות, דהיינו את הלישה והאפייה, המתבצעות בכלי קודש ומחילות קדושה על המנחה. אילו היו אופים את החלות ביום שישי, הן היו נפסלות בלינה. פעולות הטחינה וההרקדה, שאינן מחילות קדושה כלשהי, מתבצעות מערב שבת.

כאמור, חביתי כהן גדול מוקרבים מידי יום. לחם הפנים מוקרב אחת לשבוע, אך בפרשת אמור נקבע כי יש להקריבו דווקא בשבת. על כך מוסיפה משנתנו ומסבירה:

"לא סידור קנים ולא נטילתם דוחה את השבת".

אף שר' עקיבא אמר את דבריו במשנה בנוגע לחביתי כהן גדול, מפרש רבא (צז.) כי גם דברי המשנה ביחס ללחם הפנים שנויים בשיטתו. לאמור - היות וניתן להשלים את עסק הקנים מערב שבת, אין היתר לעשות זאת דווקא בשבת עצמה.

בביאור האיסור שבסידור הקנים נחלקו רש"י ותוספות. רש"י (צ"ז., ד"ה אמאי) כתב:

"דאף על גב דאין שבות במקדש, האי טלטול לאו משום שבות הוא אלא דמיחזי כבונה וסותר".

רש"י מעלה את האפשרות שישנו איסור לטלטל את הקנים, כנראה משום מוקצה, אך דוחה אפשרות זו, וקובע שסידור הקנים דומה לבניין ולסתירה, ועל כן יש לאוסרו. התוספות משיגים על רש"י ואוחזים דווקא באפשרות שטלטול הקנים אסור משום מוקצה.

מדבריו של רש"י ניתן היה להבין, שלדעתו סידור הקנים אסור מדאורייתא, ועל כן איננו נכלל בהלכה הקובעת כי אין שבות במקדש. עם זאת, ההבנה הפשוטה יותר בסיום דבריו היא, שאף שאין מדובר על איסור מוקצה, אלא על איסור בונה וסותר, סוף סוף איסור זה אינו אלא מדרבנן, ומחמת "מיחזי" כבונה וסותר.

אם כן, עמדת ר' עקיבא היא, שאפילו איסורי דרבנן אינם מתירים חילול שבת, אם מדובר על פעולות שאותן ניתן היה לבצע מערב שבת.

התוספות בסוגיתנו (צו., ד"ה כלל) עומדים על כך שדברי ר' עקיבא במשנתנו מבטאים את עמדתו העקרונית, אשר באה לידי ביטוי גם בהקשרים הלכתיים נוספים. במסכת שבת (קל.) קבע ר' עקיבא, שאף שמותר למול בשבת, אין כל היתר לבצע פעולות שניתן היה לבצע מערב שבת. במסכת פסחים (ס"ה) קבע ר' עקיבא, שניתן לשחוט את הפסח בשבת, אך כל פעולה הנוגעת לקורבן ואותה ניתן היה לבצע מערב שבת, אינה דוחה את השבת. כאמור, עמדתו של ר' עקיבא במשנתנו משתלבת היטב בשיטתו העקרונית.

בשתי הסוגיות - בפסחים ובשבת - נשנים דברי ר' עקיבא לאחר דבריו של ר' אליעזר. זה האחרון חולק מכל וכל על טענת ר' עקיבא, ולדעתו ניתן לעשות את כל הדרוש כדי למול בשבת או כדי להקריב קורבן פסח בשבת. הגמרא בשבת מבארת, כי ר' אליעזר סבור באופן כללי, שמכשירי מצוה דוחים את השבת, ובכלל זה מכשירי לולב, סוכה, שופר וכן הלאה. מן הניסוחים החריפים שבברייתא בפסחים (סט.) ניכר, שהמחלוקת שלפנינו הינה מחלוקת נוקבת:

"תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו. אמר לו: רבי, אל תכפירני בשעת הדין".

ר' אליעזר תולה את מיתתו המשונה של ר' עקיבא בשיטה שאותה הוא מייצג בנידון דידן.

ניתן להסביר את המחלוקת הנרחבת בין ר' אליעזר ור' עקיבא בדרכים שונות, ואבקש להציע דרך אחת. דרך זו מבוססת על הבחנה שעסקו בה ראשונים בעיקר בהלכות פיקוח נפש, והיא ההבחנה בין המונח "הותרה" והמונח "דחויה". יש הסבורים, כי השבת "דחויה" מפני פיקוח נפש. לאמור - חובה להציל חולה מסוכן, וחובה זו דוחה את השבת. אחרים סבורים כי שבת "הותרה" במקום פיקוח נפש. על פי גישה זו, הצלת אדם מבטלת את איסורי השבת מיסודם; השבת כלל לא קיימת כאשר עוסקים בפיקוח נפש.

לדעת ר' אליעזר, השבת הותרה לצורך קיום מצוות התורה. אם התורה קובעת כי עניין זה או אחר מוכרח להתבצע בשבת, הרי שביחס לאותו עניין השבת כלל לא קיימת. ממילא, ניתן לעשות את כל הדרוש לקיום המצוה, ללא הגבלות וללא סייגים.

מסתבר, שר' עקיבא תופס את השבת כ"ערך עליון", שלעולם קבוע במקומו ואינו מתבטל. אמנם, ייתכן שמצוה זו או אחרת תדחה את השבת, ואולם מדובר על דחיה בלבד. סוף סוף, השבת עומדת במקומה, ועל כן ראוי ונכון לעשות את כל הדרוש כדי למעט בחילול שבת, ולבצע כמה שיותר פעולות עוד מערב שבת.

הרב אביהוד שורץ