mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

מנחות דף סג – מנחת חלות ורקיקים

מנחת מאפה יכולה לבוא הן מחלות והן מרקיקים. במשנה (סג.) מובאת מחלוקת תנאים בעניין מנחת מאפה שמורכבת גם מחלות וגם מרקיקים:

"הרי עלי מנחת מאפה - לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין;
רבי שמעון מתיר, מפני שהוא קרבן אחד."

בברייתא המובאת בגמרא נאמר שמחלוקת התנאים היא בהבנת הפסוק בפרשת ויקרא (ב, ד):

"ְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן."

לדעת תנא קמא, הפסוק מונה שתי אפשרויות שונות של מנחת מאפה, וממילא אין אפשרות לערב ביניהן. אמנם לדעת רבי שמעון הפסוק מתאר מנחת מאפה אחת, והיא יכולה להיות מורכבת מרקיקים או מחלות או משני המינים יחד.

מהי סברת רבי שמעון?

לדעת המנחת חינוך (קטז, ב) מדובר בהשוואה מוחלטת בין החלות והרקיקים, ולדעת רבי שמעון אין כל חילוק בין המינים. עמדה זו באה לידי ביטוי במקרה שבו אדם נדר בפירוש להביא מנחת חלות או רקיקים דווקא:

"ולפי דעתי יש עוד נפקא מינה, אם נדר בפירוש חלות או רקיקין, לרבי שמעון דהוי קרבן אחד אפילו אם אמר חלות יכול להביא רקיקין, או רקיקין יביא חלות דהכל אחד, אבל לרבי יהודה ובנו בודאי צריך להביא כמו שפירש."

כלומר, לדעת רבי שמעון "הכל אחד" ואין כל הבדל מהותי בין רקיקים ובין חלות ולכן אף שפירש שיביא חלות יכול להביא רקיקים במקומן. אמנם נראה שניתן להקשות על עמדתו של בעל המנחת חינוך מדברי רבי שמעון המובאים בברייתא (סג:) ביחס לאופן קמיצת המנחה:

"מחצה חלות ומחצה רקיקין - מביא, ובוללן וקומץ משניהם, ואם קמץ ועלה בידו מאחד על שניהם - יצא."

מפשט דברי הברייתא עולה שלדעת רבי שמעון צריך לקמוץ לכתחילה גם מן הרקיקים וגם מן החלות (וכך דייקו גם האחרונים). אם היינו מקבלים את סברת המנחת חינוך, שאין כל הבדל בין הרקיקים והחלות, לא היה טעם לדין זה שהרי "הכל אחד"!

משום כך נראה שגם לדעת רבי שמעון קיים הבדל בין הרקיקים והחלות, אלא שהבדל זה לא מונע הבאת מנחה המורכבת משניהם. בכדי להבין אמירה זו טוב יותר נעיין בדברי הגמרא בהסבר דעת רבי שמעון. בברייתא מבואר שרבי שמעון למד את דעתו מכך שנאמר 'קרבן' רק פעם אחת בפסוק הנ"ל, ואילו תנא קמא למד את דעתו מכך שהמילה 'בשמן' מופיעה פעמים ומפצלת בין החלות והרקיקים. הגמרא שואלת מה לומד רבי שמעון מכפילות המילה 'בשמן':

"ורבי שמעון? אי לא כתיב 'בשמן' 'בשמן', הוה אמינא: דווקא מחצה חלות ומחצה רקיקין, אבל חלות לחודייהו ורקיקין לחודייהו אימא לא, קא משמע לן."

מדברים אלו נראה שלדעת רבי שמעון באופן עקרוני מורכבת מנחת מאפה דווקא ממחצה חלות ומחצה רקיקים, אלא שהפסוק חידש שלמעשה ניתן להביא את כל הכמות מאחד מן המינים ולהפוך את המין השני ל'קבוצה ריקה'. ממילא ברור שסברת רבי שמעון איננה כדברי המנחת חינוך ש"הכל אחד" (שהרי אז לא היתה הו"א שצריך להביא דווקא מחצה ומחצה) אלא שזהו "קרבן אחד" (כלשון רבי שמעון במשנה) שמורכב משני מינים.

הרב אברהם סתיו