mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

מנחות דף לה – אותיות ש-ד-י בתפילין

בדף של היום מוזכרות האותיות שנעשות במבנה החיצוני של התפילין. בתחילת הגמרא (לה.) נאמר:

"אמר אביי: שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני."

בהמשך הגמרא (לה:) נאמר גם ש"קשר של תפילין הלכה למשה מסיני", ולפי פירוש רש"י הכוונה היא לדברי אביי בגמרא בשבת (סב.):

"ואמר אביי: דל"ת של תפילין הלכה למשה מסיני. ואמר אביי: יו"ד של תפילין הלכה למשה מסיני."

ניתן להבין את משמעותן של אותיות אלו בשתי דרכים עקרוניות:

א. מדובר באותיות לכל דבר ובדין כתיבה גמור שצריך להיעשות גם בחלק החיצוני של התפילין.

ב. מדובר בצורות אשר האותיות רק מהוות סימן לדרך שבה צריך לעשות אותן. דוגמה לכך ניתן למצוא בגמרא בהמשך המסכת (עה.) שבה מבואר שמשיחת המנחות נעשית כצורת האות היוונית "כי" (לפי חלק מהדעות הכוונה ל-X), ושם ברור שאין כל עניין לכתוב את אותה אות יוונית ומדובר בסימן בעלמא.

לשאלה האם יש "דין כתיבה" בשי"ן של תפילין יכולות להיות מספר השלכות-

א. נחלקו האחרונים האם צורת השי"ן צריכה להיות בכתב אשורית גמור (מ"ב) או כסימן בעלמא בצורת שי"ן (ב"ח).

ב. נחלקו הראשונים האם מותר ליצור את השי"ן על ידי דפוס (שיש בו בעיה של 'חק-תוכות'). (ב"י או"ח לב, עיי"ש שהמחלוקת קשורה גם לשאלת כשרות דפוס במקום שבו צריך כתיבה)

ניתן לתלות חקירה זו במחלוקת רש"י והתוס' בסוגיין. בגמרא (לה:) נאמר:

" 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך'

תניא, ר"א הגדול אומר: אלו תפילין שבראש."

מדוע דווקא בתפילין שבראש "שם ה' נקרא עליך"? רש"י על אתר פירש: "שכתוב בו רוב השם, שי"ן ודל"ת", בניגוד לתפילין של יד שכתב בה רק יו"ד. אמנם התוספות על אתר (ד"ה אלו) חלקו על דבריו, וכתבו שהדל"ת והיו"ד "אינן אותיות גמורות" והרצועות כולן נחשבות כהכשר מצווה בלבד.

בדעת רש"י נראה שהבין שמדובר בכתיבה גמורה של שם ש-ד-י, ועל כן יש משמעות לתפילין של ראש שרוב השם כתוב בהן. לעומת זאת, בדעת התוס' נראה שאין משמעות לאותיות שנוצרות בקשירת הרצועות ומדובר באופן קשירה בעלמא. ממילא, יש מקום לדון מה תהיה דעת התוספות ביחס לשי"ן. אמנם התוס' חלקו בעיקר על דין דל"ת ויו"ד, אך ייתכן שגם ביחס לשי"ן אין הם סבורים שמדובר בדין של אות גמורה שהרי ללא הדל"ת והיו"ד קשה להבין מה תהיה המשמעות שלה. (ועי' ב"י או"ח סי' לב שהשי"ן רומזת למספר הימים שבהם מניחים תפילין בשנה פשוטה)

חיזוק נוסף להבנה זו בדברי התוס' ניתן למצוא בתוס' לעיל (לה. ד"ה שי"ן) שכתבו בשם השימושא רבה שצורת השי"ן בשמאל התפילין היא של ד' ראשים. מסברה נראה שבשי"ן של ד' ראשים אין משמעות מצד עצם הכתיבה, אלא רק מצד ההלכה למשה מסיני שכך תהיה צורת הבית. (אמנם עי' בחי' הגרי"ז על הרמב"ם הל' תפילין ג, טז שכתב ש"כך נאמרה הלכה למשה מסיני שגם שי"ן זו יהא בה תורת כתב")

הרב אברהם סתיו