!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

מנחות דף ל – מצות כתיבת ספר תורה

מצות כתיבת ספר תורה, הלא היא המצוה התרי"ג, האחרונה הכתובה בתורה, נידונה רבות בראשונים ובאחרונים. אחת מן המחלוקות המפורסמות בעניין זה הינה לגבי אופן קיום מצוה זו בזמננו. דעת הרא"ש (הלכות קטנות, הלכות ספר תורה א) הינה:

"וזהו בדורות הראשונים שהיו כותבים ס"ת ולומדים בו. אבל האידנא שכותבין ספר תורה ומניחין אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים מצות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושים להגות בהן הוא ובניו. כי מצות כתיבת התורה היא ללמוד בה כדכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ועל ידי הגמרא והפירושים ידע פירוש המצות והדינים על בוריים לכן הם הם הספרים שאדם מצווה לכתבם וגם לא למכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה."

הב"י יו"ד רע תמה על דברי הרא"ש:

"ויש לתמוה היאך בא הרא"ש לפטור לאדם ממצות כתיבת ספר תורה ולהחליפה בחומשים ומשניות וגמרות ופירושיהן"

אף השאגת אריה (סימן לה) תמך בדעתו של הבית יוסף. בית הלוי (ח"א סימן ו) הצביע על נפקא מינה נוספת העולה מתוך דברי הרא"ש. אם מצות כתיבת ספר תורה היא אכן לצורך הלימוד ממנו, הרי שנשים, הפטורות ממצות לימוד תורה, פטורות אף ממצות כתיבת ספר תורה.

אמנם, מסוגייתנו ייתכן ללמוד כי שני הדינים קיימים. בגמרא מובא:

"אמר רבי יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב: הלוקח ספר תורה מן השוק - כחוטף מצוה מן השוק, כתבו - מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני."

מהי משמעות הביטוי 'כחוטף מצוה מן השוק'?

נחלקו בכך הפוסקים. הרמ"א, ביו"ד סימן רע סעיף א כותב –

"אבל לקחו כך ולא הגיה בו דבר, הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה."

כלומר, כלל אין קיום מצוה בקנית ספר תורה מן השוק.

לעומת זאת, רש"י על אתר כותב, כי הקונה ספר תורה קיים את המצוה, אך לא באותה רמה כמו הכותב. כלומר, ישנו קיום מצווה בעצם המצאותו של ספר תורה אצל האדם. זהו, מסתבר, הקיום עליו מדבר הרא"ש, של האפשרות ללמוד מן הספר. הקיום השני, הנוסף, הוא במקרה בו האדם כתב את הספר. המצוה כאן אינה הלימוד, אלא עצם היצירה והכתיבה של ספר התורה, היוצרת חיבור נפשי וזיקה אל הספר. כך מסביר הנמוקי יוסף (על הרי"ף במנחות) –

"כתב הוא בעצמו או שכר סופר לכתבו וטורח בתיקון הקלפים ולסבול עול הסופר עד שנכתב יש למדת רחמים לומר כמו שטרח טורח זה כן היה טורח ללכת במדבר כדי לקבל תורה מהר סיני."

הרב ברוך וינטרוב