mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

זבחים דף צ - חטאת העוף ועולת בהמה

במשנה (פט.) נאמר שדם חטאת קודם לדם העולה בשל קדושתו: "מפני שהוא מרצה". דין זה נאמר ביחס לחטאת בהמה ועולת בהמה אשר באופן בסיסי קדושתן שווה, ועל כן הריצוי שבדם החטאת מרומם אותו מעל דם העולה. אמנם, בברייתא המובאת בגמרא (צ.) מופיע חידוש נוסף:

"דתנו רבנן:
"והקריב את אשר לחטאת ראשונה" - מה תלמוד לומר? שאין ת"ל ללמד שתקרב ראשונה, הרי כבר נאמר: "ואת השני יעשה עולה"!
אלא זה בנה אב לכל חטאות שיקדמו לעולה הבאות עמהן, בין חטאת העוף לעולת העוף, בין חטאת בהמה לעולת בהמה, ואפי' חטאת העוף לעולת בהמה."

הברייתא מחדשת, מתוך גזירת הכתוב, שאפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה. דין זה לא נובע מקדושתה היתירה של החטאת, שהרי כל קרבנות הבהמה קדושים יותר מקרבנות העוף (כפי שנאמר בגמרא לעיל פט:, "מין זבח עדיף"), אלא מיחס מיוחד שקיים בין החטאת והעולה.

ניתן להבין את היחס בין שני הקרבנות בשתי דרכים-

א. הקרבת החטאת מהווה 'מכשיר' ו-'מתיר' להקרבת העולה. חיוב החטאת מרחיק ומבדיל את האדם ממלך מלכי המלכים ועל כן אין ראוי להביא את העולה שהיא "דורון" קודם שיכפר את חטאו. (ראה לעיל ז:)

ב. החטאת והעולה נחשבות כמערכת אחת. כמו בכל מערכת קרבנות, דוגמת קרבנות יום הכיפורים, גם במערכת זו קיים סדר פנימי בין השלבים השונים.

השלכה חשובה של חקירה זו הינה המחלוקת בין המפרשים בשאלת היקף דין קדימת החטאת לעולה. רבים מן האחרונים (חזון אי"ש, ברכת יצחק ועוד) כתבו שדין זה קיים דווקא כאשר מדבר שמערכת אחת של קרבנות, כגון קרבנות היולדת שכוללים עוף לחטאת וכבש לעולה, ולא כאשר האדם מביא שני קרבנות נפרדים. נראה שעמדה זו רואה בחטאת ובעולה מערכת אחת בעלת סדר פנימי, וממילא אין זה רלבנטי בעולה ובחטאת שבאות על שני חיובים נפרדים.

מאידך, דעת רוב הראשונים היא ש"כל חטאת ועולה של אדם אחד, חטאת קודמת" (מאירי, וכדבריו משמע בתוספות וברמב"ם). נראה שעמדה זו הבינה כאפשרות הראשונה, שעצם חיוב החטאת מונע את הקרבת העולה, למרות שאין קשר מערכתי פנימי בין הקרבנות.

ביטוי מעניין נוסף של חקירתנו נמצא בהמשך הגמרא (צ:):

"איבעיא להו: חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר, איזו מהן קודם?
תיקדום חטאת העוף, איכא מעשר דקדים לה!
ליקדים מעשר, איכא עולת בהמה דקדמה ליה!
תיקדום עולת בהמה, איכא חטאת העוף דקדמה לה!
הכא תרגימו: מין זבח עדיף.
במערבא אמרי: עיילא בה עולת בהמה בחטאת העוף ואגבהתה ממעשר."

הגמרא מתארת מקרה מורכב בו עומדים בפנינו מעשר בהמה (שקודם לעוף בשל היותו בהמה), חטאת העוף (שקודמת לעולה כנ"ל) ועולת בהמה (שקודמת למעשר בשל היותה קודש קדשים). שתי הדעות המובאות בגמרא ביחס למצב זה מסכימות שהחטאת חייבת לקדום לעולה, אלא שנחלקו היכן למקם את העולה והחטאת ביחס למעשר-

א. הדעה הראשונה, הבבלית, סבורה שהמעשר קודם. נראה שדעה זו מבינה כאפשרות הראשונה, שחטאת העוף מהווה מכשיר להבאת העולה. משום כך, קודם הבאת החטאת נחשבת העולה כ-'מחוסרת זמן' ואיננה רלבנטית, וממילא נשארו רק חטאת העוף ומעשר בהמה, ומעשר בהמה קודם.

ב. הדעה השנייה, הארץ-ישראלית, סבורה שחטאת והעולה קודמות משום ש"עיילא בה עולת בהמה בחטאת העוף". עמדה זו סבורה שהחטאת והעולה נחשבות כמערכת אחת, ומערכת זו שכוללת גם את עולת הבהמה חשובה יותר מן המעשר.

הרב אברהם סתיו