mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

זבחים דף לה – שיטת רבי אליעזר בפיגול

במשנה (לה.) מובאת מחלוקת תנאים בעניין מחשבת אכילה בדבר שראוי להקטרה ומחשבת הקטרה בדבר שראוי לאכילה:

"השוחט את הזבח לאכול דבר שאין דרכו לאכול, ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר - כשר, ורבי אליעזר פוסל."

עמדת תנא קמא פשוטה וברורה. לשיטתו מחשבת חוץ לזמנו יכולה ליצור דין פיגול רק כאשר היא נוגעת בייעודו של הקרבן ופוגמת אותו. משום כך, בחלקים שייעודם הוא הקטרה ניתן לפגום רק על ידי מחשבת הקטרה חוץ לזמנו, ומחשבת אכילה כלל לא שייכת ביחס אליהם.

לעומת זאת, עמדת רבי אליעזר שניתן לפגל גם על ידי מחשבת אכילה בדבר הראוי להקטרה טעונה ביאור, ואנו נבחן אותה לאור ספקו של בעל המקדש דוד (סי' לה):

"ובחישב באכילת מזבח לאכילת אדם, דפליגי ר"א ורבנן ולר"א בחישב לשתות מדמו למחר הוי פיגול, יש לחקור אם חישב לשתות מדמו לאחר שקיעת החמה אי הוי פיגול- אי במחשב מאכילת מזבח לאכילת אדם האי חוץ לזמנו אזלינן בתר אכילת אדם דמחשב עליה, היינו שלאכילה יהיה חוץ לזמנו, וא"כ כיון דשקיעת החמה לא שייכת באכילה אין זו חוץ לזמנו או אזלינן לענין חוץ לזמנו למה שהדבר עומד וכיון שהדם עומד לזריקה שקיעת החמה הוי זמנו."

בעל המקדש דוד מסתפק בדעת רבי אליעזר האם מחשבת אכילה חוץ לזמנו בדבר שראוי להקטרה מוגדרת לפי הפעולה שחושב לבצע (אכילה) או החפץ שחושב עליו (שראוי להקטרה). נראה ששתי האפשרויות הללו מלמדות על שתי דרכים שונות להבין את עמדת רבי אליעזר-

א. אפשר להבין שחידושו של רבי אליעזר הוא בהבנת היחס בין אכילה להקטרה. ראינו כבר בדף לא. שקיים קשר בין אכילת אדם ובין אכילת מזבח. רבי אליעזר סבור ששתי הפעולות דומות זו לזו עד כדי כך שניתן לראות אותן כפעולה אחת, וממילא מחשבת אכילה חוץ לזמנו היא כמחשבת הקטרה חוץ לזמנו.
לאור הבנה זו מסתבר שהזמן ייקבע לפי הייעוד המקורי של החפץ אליו מתייחס האדם. שהרי החלקים המיועדים להקטרה לא קשורים כלל לפעולת האכילה ולזמנה, ואין להם זמן אחר מלבד זמן ההקטרה.
ב. אמנם לאור האפשרות אותה העלה המקדש דוד, שזמן הפיגול ייקבע לפי זמן הפעולה שחושב לבצע, כתב המגד יעקב (זבחים סיד' פט) שיש להבין את עמדתו של רבי אליעזר באופן אחר. ייתכן שחידושו איננו בכך שפעולת האכילה דומה לפעולת ההקטרה, אלא ביחס שבין האכילה וההקטרה בקרבן. לדעת ת"ק שתי מצוות הקרבן אינן קשורות זו לזו- ישנם חלקים שמצוותם בהקטרה וישנם חלקים שמצוותם באכילה. אמנם לדעת רבי אליעזר שתי המצוות מתייחסות באופן עקרוני לקרבן כולו, אלא שבפועל יש חלקים שמקיימים בהם את מצוות ההקטרה ויש חלקים שמקיימים בהם את מצוות האכילה. משום כך סבור רבי אליעזר שכאשר חושב לבצע בחלקים המוקטרים את מצוות האכילה יכולה מחשבה זו לפגל אותם, שהרי גם היא קשורה אליהם באופן עקרוני.
לאור הבנה זו מובן שהזמן הקובע יהיה זמן האכילה שאותה חשב לבצע, שהרי דעת ר"א היא שמצוות האכילה עצמה שייכת גם בחלקים הראויים להקטרה, וממילא גם מחשבת פיגול תוגדר ביחס לזמנה של מצווה זו.

הרב אברהם סתיו