mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

סנהדרין דף כח – אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהן

הגמרא בדף כח ע"א דנה מניין שאין שני קרובים מצטרפים זה עם זה לעדות. רמי בר חמא אומר כי המקור הוא בדיני הזמה. הוא מצטט את דברי הברייתא "אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהם", וטוען: מאחר שהזמת כל אחד מן העדים תלויה בהזמת חברו, נמצא שאם יעידו שני אחים יחדיו ולבסוף יוזמו שניהם, ייענש אח בשל עדות אחיו, שהרי לולא הוזמה עדות אחיו, לא היה נענש!

בעל הברית אברהם (חושן משפט סימן ד', וראה גם מרגליות הים על אתר) מספר ש"חכם מופלג אחד" התפאר עליו, כי הקשה לר' עקיבא איגר מסוגייתנו קושיה חמורה כל כך, עד שרע"א שתק ולא השיב עליה. והוסיף אותו חכם, כי הוא מתפלא כיצד לא חשב רע"א על הקושיה בעצמו. קושייתו הייתה: מדוע הביא רמי בר חמא את הברייתא "אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהם"? הלוא גם בלאו הכי ברור שאין עד אחד נענש, שהרי העונש הוא "כאשר זמם" (דברים י"ט, יט), ועד אחד אינו יכול להביא על הנידון שום עונש. הברייתא לא באה אלא לחדש, שאף כשיש שני עדים, וניתן להגדיר כל אחד מהם כמי שזמם עונש לנידון, אין אחד מהם נענש עד שיוזמו שניהם. אבל כדי לבאר מדוע אין שני אחים מצטרפים לעדות, אין רמי בר חמא צריך לחידושה של הברייתא: מכיוון שאין "כאשר זמם" ביחיד, נמצא שעצם העדות המשותפת מביאה עונש על כל אחד מן האחים, וכל אחד מהם נהרג בעדות אחיו!

בעל ברית אברהם טען כנגד אותו חכם, שרע"א שתק לא מפני שלא ידע תשובה, אלא מפני שאין ממש בשאלה. הברית אברהם הסביר זאת על פי דרכו (עיין שם), אך אנו ננסה ללכת בדרך שונה.

ייתכן שרמי בר חמא הבין כי אף שלא ניתן להעניש עד אחד בלא עדותו של עד שני, אין זאת אומרת שהעונש בא בשל עדות השני; עדות העד השני אינה אלא גורם המכשיר את עדות הראשון. לעומת זאת, דין "אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהם" מלמד, לדעתו, על קשר הדוק הרבה יותר בין העדים: העונש אינו מוטל על כל אחד מהם בנפרד, אלא על שניהם יחדיו; כשם שמזימתם לא הייתה צולחת אלא יחדיו, כך הם נענשים יחדיו, ככת אחת, ולא כשני יחידים. מאחר שעדים זוממים נענשים ככת, נמצא שכל אחד מהם נענש גם על חטאו של חברו, ועל כן אין שני אחים מעידים יחדיו. אם כן, טענתו של רמי בר חמא מבוססת כל כולה על דין "אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהם". [ומדוע באמת אין לענוש עד על חטאו של אחיו, אך ניתן לענשו בעוון עד שני שאינו קרובו? אפשר שבכך ביקשה התורה למנוע הדגשת יתר של יחסי הערבות הטבעיים הקיימים במשפחה. אפשרות אחרת היא שמכיוון שבתוך המשפחה הסיכון ללחץ וכפייה גדול יותר, נמנעה התורה מלהעניש שני קרובים על חטא משותף, שמא היה אחד מהם אנוס בדבר.]

למסקנה דחה רבא את טענתו של רמי בר חמא, והוכיח מדין "ג' אחין ואחד מצטרף עמהן" שאדם יכול למות בשל עדות משותפת עם קרובו. לדעתו, העונש המשותף אינו מלמד על שותפות מהותית בחטא, וכל אחד מן העדים מת בעוונו הוא.

הרב ברוך וינטרוב