mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

בבא בתרא דף קיז – מעמדם של יוצאי מצרים בחלוקת הארץ

"דתניא, ר' יאשיה אומר: ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, שנאמר 'לשמות מטות אבותם ינחלו' (במדבר כ"ו, נה)... ר' יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר: 'לאלה תחלק הארץ בנחלה' (שם, נג)" (קיז ע"א).

רבי יונתן נדרש להסביר את הפסוק "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ", הנראה כנותן ליוצאי מצרים מעמד בחלוקת הארץ. והוא מבאר: "משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם, שכל נחלות שבעולם, חיין יורשין מתים, וכאן מתים יורשין חיין", זאת אומרת: הארץ נחלקה על פי הבאים, אלא שאז חזרה הנחלה אצל האבות, ונחלקה מחדש בשווה בין הבנים.

לדוגמה, אם באו בשערי הארץ שישה אנשים – חמישה בנים לראובן ובן אחד לשמעון – נטלו חמשת בני ראובן חמישה חלקים ובנו של שמעון חלק אחד. אלא שאז חזרו הנחלות אצל האבות – האחים ראובן ושמעון – ונחלקו שוב בשווה בין בניהם: חמשת בני ראובן קיבלו שלושה חלקים, ובנו של שמעון קיבל אף הוא שלושה חלקים.

והקשו התוספות (ד"ה ומחזירין): אם כן, מאי נפקא מינה בין רבי יונתן ורבי יאשיה? הרי לפי הסבר זה, הכול מודים שראובן ושמעון מקבלים חלקים שווים ומעבירים אותם לבניהם!

התוספות מציעים כי הנפקא מינה היא ליוצא מצרים שיש לו רק בן אחד ואין לו אחים. לשיטת רבי יאשיה, שליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, יהיה חלקו של איש זה – ושל בנו בעקבותיו – שווה לחלקיהם של ראובן ושמעון. אבל לפי שיטת רבי יונתן, יהיה חלקו קטן במידה ניכרת, כי אין לו בנים ולא בני אחים שיורישו לו חלקים נוספים.

מה הסברה בדרך חלוקה זו? על מנת להסביר זאת, עלינו לעמוד על יסוד שיטתו של רבי יונתן כי הארץ נתחלקה לבאיה אך "לשמות מטות אבֹתם".

נראה שרבי יאשיה ורבי יונתן נחלקו בדבר היקף העונש שנענשו יוצאי מצרים על מאיסת ארץ חמדה בחטא המרגלים. רבי יאשיה מבין שיוצאי מצרים אמנם נענשו שלא יירשו את הארץ בפועל, אך להלכה הם זכו בה, והיא נתחלקה להם. רבי יונתן מחמיר בעונשם הרבה יותר. לדעתו, יוצאי מצרים לא זכו בארץ כלל, ו"שמות מטות אבֹתם" אינה אלא שיטה לביצוע החלוקה. מכלל דבריו עולה, שהמשפחות הנכנסות לארץ זוכות בנחלה על פי גודלן בשעת הכניסה, והגדרת המשפחה היא על פי אבותיהם של יוצאי מצרים. נמצא שליוצאי מצרים עצמם אין שום השפעה על חלוקת הארץ – עונשם היה שהופקעו ממנה מכול וכול! לפיכך שני אחים שיצאו ממצרים חשובים כמשפחה אחת – משפחתו של אביהם – ומשפחה זו תנחל על פי מספר הנכנסים לארץ מצאצאיה.

הרב ברוך וינטרוב