mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

בבא בתרא דף נח – עלייה לקברי צדיקים

מאז ומקדם נהגו רבים משלומי אמוני ישראל להשתטח על קברי צדיקים. מנהג זה עורר דיונים הלכתיים שונים, ובהם: האם מותר להתפלל אל המתים, או שמא יש להתפלל רק להקב"ה בכבודו ובעצמו; האם מותר לכוהנים, שאסורים להיטמא למתים, להשתטח על קברי צדיקים; ועוד כהנה.

הרשב"ם בסוגייתנו (נח ע"א) מחדש הלכה הנוגעת למנהג זה. הגמרא בדף נז הביאה מימרות אחדות בשמו של רבי בנאה, ובדף נח היא מספרת על מעשיו. בין היתר עסק רבי בנאה בציון קברי אבות, והעיר הרשב"ם על אתר:

"רבי בנאה – אדם גדול וחשוב היה, לפיכך ניתן לו רשות ליכנס בקברי צדיקים, אבל אחר לא".

רשב"ם מוכיח את דבריו ממה שנאמר בחולין (ז ע"ב) כי גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן; וראייתו צריכה ביאור: אף אם הצדיקים גדולים מאוד במותם, מניין שאסור לבקר בקברותיהם?! על כל פנים, לדעתו רק "אדם גדול וחשוב" רשאי להיכנס בקברי צדיקים.

סוגייתנו מספרת שבפתח מערתו של אברהם אבינו עמד אליעזר עבדו כדי למנוע כניסת זרים למערה. המהרש"א (חידושי אגדות) מסביר את תפקידו של אליעזר על פי דברי הרשב"ם:

"אלא דיש לומר דהעמידו לאליעזר שם דלא ליתי איניש דלא מעלי התם, דלא ניתן רשות ליכנס בקברי צדיקים אלא לאדם גדול וחשוב, כפירוש רשב"ם".

יש מן הפוסקים שהביאו להלכה את דברי הרשב"ם וקבעו שאכן לא כל אחד רשאי לבקר בקברי צדיקים. כך למשל הובא בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח סימן נ"ג):

"אמנם ראיתי בספר 'על הגאולה ועל התמורה' לרבינו כבוד קדושת הגאון הקדוש מסאטמאר זלה"ה (אות ק"ח), שכתב דכל ענין הליכה על הקברים אינו ענין אלא לבני אדם גדולים וצדיקים היודעין ומבינין סודן של הדברים והוא ענין התדבקות נפש בנפש כמבואר בזוהר הקדוש וכו'... והנה כי כן הביא בהגהות לספר אורחת חיים מהגאון המהרש"ם ז"ל (סימן תקפ"א אות י"ד) מדברי הרשב"ם, דאין רשות לכנוס בקברי צדיקים אלא לאדם גדול וחשוב".

גם בשו"ת דברי יציב (יורה דעה סימן רמ"ה) הביא את דברי הרשב"ם, ועולה מפירושו שם שעצם הביקור בקברות הוא מנהג נשגב הכרוך בסודות נכבדים, ועל כן ההיתר לבקר קברות, ובפרט קברות צדיקים, ניתן דווקא לאלה המסוגלים לרדת לסודות הדברים וליסודותיהם.

ונסיים בסופה של תשובת המנחת יצחק שם:

"והנה למעשה אין בידי להכריע בענינים העומדים ברומו של עולם, אבל שפיר יש לומר נהרא ונהרא ופשטיה".

הרב אודי שוורץ