mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

בבא בתרא דף כז – הבאת ביכורים מאילן הסמוך למצר

"אמר עולא: אילן הסמוך למצר בתוך שש עשרה אמה – גזלן הוא, ואין מביאין ממנו בכורים" (כו ע"ב).

ר"ח (הובאו דבריו בתוספות ד"ה גזלן) ביאר את דברי עולא כפשוטם: פירותיו של אילן זה הם תוצאה של גזל, שכן האילן יונק משדה חברו – וה' "שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה" (ישעיהו ס"א, ח).

התוספות הקשו על דבריו מכמה מקורות שמשתמע מהם כי אילן היונק משדה חברו אינו נחשב כגוזל, ועל כן ביארו את דברי עולא על פי הסברו של רש"י, שהבעיה אינה גזל, כי אם השימוש ברכושו של אדם אחר – שהוא אמנם מותר במקרה זה, אך מכל מקום, לא ניתן להביא ממנו ביכורים, שאין אנו קוראים בפירות אלו "אשר תביא מארצך" (דברים כ"ו, ב).

הבנת הדעה החולקת – דעת רבי יוחנן בדף כז ע"ב כי "אחד אילן הסמוך למיצר ואחד אילן הנוטה מביא וקורא, שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ" – תלויה בהבנת דעת עולא. לפי פירוש ר"ח, שיניקת האילן מקרקע השכן אסורה משום גזל, די לתקנת יהושע במתן רשות לכל אדם לינוק משדה שכנו; ייתכן שיניקה זו עדיין תוגדר לקיחה מהשכן, אך מאחר שהיא בהיתר, שוב אין בהבאת ביכורים מפירות אלו משום "גזל בעולה". אבל לפי פירוש רש"י, אין די בנתינת רשות: כדי שהביכורים ייחשבו "מארצך" צריכה תקנת יהושע להקנות את היניקה מן השכן לבעל האילן. [שאלה זו, אם תנאיו של יהושע הם הקנאה ממונית או רק נתינת רשות, נידונה כבר בעיוננו למסכת בבא קמא דף פא.]

הרב ברוך וינטרוב