mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

בבא מציעא דף קז – למשמעות המושג "עין הרע"

הגמרא בדף קז מביאה סדרה של מימרות שאמר רב נחמן לרבין, וכולן פותחות בקריאה: "רבין אחי". אחת מהמימרות הללו היא:

"לא תזבין ארעא דסמיכא למתא, דאמר רבי אבהו אמר רב הונא אמר רב: אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה".

רב נחמן ממליץ לרבין שלא לקנות קרקע הסמוכה לעיר, מחשש שאנשי העיר יעמדו סמוך לשדהו בשעה שפירותיה יגדלו, וביאר רש"י על אתר: "שלא יפסידנה בעין הרע".

בהמשך הסוגיה מובאת מימרה אחרת של רב בעניין עין הרע:

"'והסיר ה' ממך כל חלי' (דברים ז', טו) – אמר רב: זו עין. רב לטעמיה, דרב סליק לבי קברי, עבד מאי דעבד, אמר: תשעין ותשעה בעין רעה, ואחד בדרך ארץ".

לדעת רב, החולי המרכזי שיש לחשוש מפניו הוא עין הרע, שכן מכל מאה אנשים שהלכו לעולמם, תשעים ותשעה מתו טרם זמנם משום עין הרע.

האם החשש מפני עין הרע הוא אכן חשש ממשי שיש להתחשב בו הלכה למעשה? הסוגיה הפותחת את מסכת בבא בתרא עוסקת ב'היזק ראייה', ובין היתר היא מזכירה את קביעתו הנ"ל של רבי אבהו, שאסור לאדם להתבונן בשדה חברו, שמא יביא עליה עין הרע. משמע שאכן יש איסור של ממש בגרימת עין הרע.

הרב משולם ראטה ייחד דברים לעניין זה בשו"ת שלו, "קול מבשר" (חלק ב סימן ז'). הוא מביא ראיות רבות מדברי חז"ל בש"ס ובמדרשים העוסקים בעין הרע, ואף מציין הלכה מפורשת בשולחן ערוך (חלק אורח חיים סימן קמ"א סעיף ו) המבוססת על חשש זה: אסור להעלות לתורה שני אחים בזה אחר זה, מחשש לעין הרע. בתוך הדיון מביא הרב ראטה את דברי מדרש תנחומא (פרשת כי-תשא סימן ל"א) על מתן הלוחות השניים:

"'ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא' (שמות ל"ד, ג) – הלוחות ראשונות על שנתנו בפומבי לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו, וכאן אמר לו הקב"ה: אין לך יפה מן הצניעות".

מדרש זה עשוי לשפוך אור על משמעות המושג "עין הרע". נראה שעין הרע נובעת מפרסום: אדם זוכה לפירות נאים בשדהו, והדבר נודע ברבים; אדם זוכה לבנים הראויים לעלות לתורה ומפרסם זאת בפני כל באי בית הכנסת; וכדומה. באו חז"ל ולימדונו כי "אין לך יפה מן הצניעות": מי שזכה להישגים בתחום כלשהו – ראוי לו שיצניע אותם, כי הסלסול וההתפארות הם אלה שמובילים, בסופו של דבר, לעין הרע ולכישלון ח"ו.

ובכן, אדם שזוכה להישגים ולהצלחות – ישמח בחלקו ויודה להקב"ה, אך לא יתפאר ויתהלל בשער בת רבים, פן תפגע בו עין הרע.

הרב אודי שוורץ