!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

בבא קמא דף פב – תקנות עזרא

הגמרא בדף פב מונה עשר תקנות שתיקן עזרא. והנה, למקרא תקנות אלה מתברר לנו, כי רבות מהן איננו מקיימים כיום: בתי דין אינם יושבים דווקא בשני ובחמישי, הכביסה אינה נעשית בחמישי בשבת דווקא, ולא מצינו בשולחן ערוך חיוב לאכול שום בערב שבת או חיוב לאישה להשכים ולאפות.

ייתכן כי ניתן יהיה להבין 'התעלמות' זו על פי דרכם של הראשונים בעניין תקנת הטבילה לבעלי קריין. עזרא תיקן, שבעל קרי לא ילמד תורה קודם שיטבול לטומאתו. התוספות על אתר (פב ע"ב, ד"ה אתא) מסבירים שכיום איננו נוהגים כך, משום שאנו סומכים על דעת רבי יהודה בן בתירא (ברכות כב ע"א ועוד) שדברי תורה אינם מקבלים טומאה, והם מציעים מספר הסברים כיצד פסק רבי יהודה בן בתירא כנגד תקנת עזרא. את הסברם הראשון – שלדעת רבי יהודה בן בתירא, עזרא מעולם לא תיקן תקנה כזו – יקשה, כמובן, ליישם ביחס לשאר תקנות עזרא שאינן מתקיימות כיום. נדמה שגם ההסבר השלישי שמציעים התוספות, שהתקנה לא פשטה ברוב ישראל, ולכן ניתן היה לבטלה, לא יפתור את הבעיה ביחס לשאר התקנות; ישיבת בתי דין בשני ובחמישי, לדוגמה, ודאי פשטה בישראל, ונתקיימה במשך דורות רבים (עיין, למשל, במשנה ובגמרא ריש כתובות).

הסברם השני של התוספות (שהביאוֹ גם הרשב"א) הנו, שתקנת עזרא כללה מראש תנאי כי כל הרוצה לבטל – יבוא ויבטל. התוספות משווים זאת לתקנתם של בית שמאי ובית הלל בעניין סוף זמן החרישה בערב שביעית, שרבן גמליאל ביטל אותה, לדברי הגמרא (מועד קטן ג ע"ב), תוך הסתמכות על תנאי דומה שהותנה גם בראשיתה של תקנה זו. התוספות שם (ד"ה כל הרוצה) מוסיפים ומבארים, שבית שמאי ובית הלל הוסיפו הסתייגות זו מחשש שיתקלקלו הקרקעות, והתקנה תגרום להפסד מרובה. נמצאנו למדים, אם כן, שתקנות מסוימות תוקנו מלכתחילה דווקא כלפי מציאות מסוימת, ועם השתנות המציאות הזו, יכול בית דין אחר לבטל את התקנה, בהתאם לתנאי שנקבע כחלק ממנה, וכפי שעשה רבי יהודה בן בתירא לגבי תקנת הטבילה לבעלי קריין.

אמנם נראה, שתקנות עזרא אינן דומות בדיוק לאיסור החרישה של בית שמאי ובית הלל. לביטול תקנת איסור החרישה נדרש בית דין אחר, שביטל אותה באופן פעיל. תקנות עזרא, לעומת זאת, תוקנו כנראה מלכתחילה אך ורק לגבי מציאות מסוימת, ומעת שהשתנתה מציאות זו, שוב אין בהן חיוב כלל. על כן לא מצינו פסק המבטל באופן מפורש את התקנות שמנינו בראש דברינו: עצם אי-הבאתן – בשל אבדן הרלוונטיות שלהן – היא ביטולן.

הרב ברוך וינטרוב