!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

בבא קמא דף עב – עד זומם למפרע הוא נפסל

"איתמר: עד זומם – אביי אמר: למפרע הוא נפסל, רבא אמר: מכאן ולהבא הוא נפסל. אביי אמר: למפרע הוא נפסל – מההוא שעתא דאסהיד הוה ליה רשע, והתורה אמרה 'אל תשת רשע עד'. רבא אמר: מכאן ולהבא הוא נפסל – עד זומם חידוש הוא, דהא תרי ותרי נינהו, מאי חזית דציית להני, ציית להני, הלכך אין לך בו אלא משעת חידוש ואילך" (עב ע"ב).

לישנא זו בביאור דעת רבא קשה מעט להבנה, שהרי סוף סוף בחרנו להאמין לכת השנייה. ואין לומר שיש כאן גזרת כתוב שרירותית לחלוטין, המצטמצמת רק ל"ועשיתם לו כאשר זמם" (דברים י"ט, יט) – שאם כן, היה מקום לומר שעדים זוממים לא ייפסלו כלל לעדות! וכבר העירו התוספות (ד"ה אין): "דודאי כיון דמשלמין ממון ונהרגים, כל שכן נפסלין, דלא המנינהו רחמנא לחצאין". כיצד אפוא ניתן לומר, שהפסול אינו חל משעת המעשה הפוסל, קרי: משעת העדות?

נראה שיש להידחק ולהסביר, שהאירוע הפוסל לשיטת רבא אינו העדות – שהרי אין לנו ודאות כי אכן עדות שקר לפנינו – כי אם אירוע ההזמה. אירוע זה מחייב אותנו לקבל מכאן ואילך את דברי המזימים, ולכך יש שתי השלכות: הענשת הכת הראשונה, וראייתם מכאן ואילך כמי ששיקרו בעדותם.

הסבר זה דחוק, כאמור, וייתכן שיש לכך משמעות להבנת השיטה שנפסקה להלכה, הלוא היא שיטת אביי. אפשר בהחלט שגם אביי מסכים כי העדפת הכת השנייה הִנָּהּ חידוש, ואין היא מבוססת על שום יתרון אמתי שיש לכת זו. אלא שלדעתו, גזרת הכתוב קובעת שיש להאמין לכת השנייה; ומאחר שאנו מאמינים לה, ממילא משמעות הדבר היא שהכת הראשונה – שקר העידה, ועל כן יש לפסלהּ כבר משעת עדותה.

ביטוי קיצוני לגישה הרואה בקבלת עדות הכת השנייה חידוש, ניתן למצוא בשיטה שהביא המאירי במסכת מכות (ה ע"א), ולפיה כאשר לא ניתן להעניש את העדים המוזמים "כאשר זמם" – כגון אם כבר בוצע גזר הדין הראשון (ראה במשנה שם ה ע"ב) – אזי גם לא ניתן לפסלם לעדות; נמצא שבמצב כזה אכן אין לכת השנייה שום יתרון על פני הראשונה!

עם זאת, אפשר גם שאביי חולק על רבא באופן עקרוני, וגורס כי ניתן להבין מסברה את עדיפותה של הכת השנייה. רעיון זה עולה בראשונים במספר וריאציות:

א. רב האי גאון (הובאו דבריו בפירוש רבנו חננאל למכות ה ע"א) חידש חידוש אדיר: "אין העדים נעשים זוממין... עד שיחרישו ולא יכחישו המוזמין את המזימין", כלומר: תנאי להפעלת דין עד זומם הוא שהכת הראשונה תודה לשנייה. דעה זו חריגה ביותר.

ב. בדרשות הר"ן (דרוש י"א) מופיעה סברה אחרת: הכת המזימה חוששת מאוד לשקר – שמא ראו אחרים את הכת הראשונה בזמן האירוע – ועל כן היא נאמנת יותר.

ג. דרך המלך מופיעה בפירוש המשניות לרמב"ם במסכת מכות (פ"א מ"ד). לדבריו, יתרונה של הכת השנייה הוא בכך שהיא אינה מתעמתת כלל עם עדות הכת הראשונה. הכת השנייה אינה מחווה דעה בשאלה אם האירוע התרחש אם לאו, אלא היא מתייחסת לגופם של עדי הכת הראשונה וקובעת שהם עדי שקר, שכן הם לא נכחו באותו מקום בזמן המדובר. כיוון שכך, אין הכת הראשונה יכולה להתעמת עמם, שהרי אין הם נאמנים על עצמם.

הרב שמואל שמעוני