mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

בבא קמא דף סג – מיעוט שטרות וקרקעות מתשלומי כפל

אחד ההבדלים שמונה המשנה ריש פרק מרובה (סב ע"ב) בין תשלומי כפל לבין תשלומי ארבעה וחמישה הוא "שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר שאין בו רוח חיים, ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד".

הגמרא (סב ע"ב – סג ע"א) דנה באריכות מהו המקור לכך שתשלומי כפל נוהגים בכל חפץ, ובמהלך הדיון מתברר שלמרות הקביעה הגורפת שבמשנה, ישנם כמה דברים שאין מתחייבים עליהם בתשלומי כפל: קרקעות, עבדים, שטרות והקדש. רביעייה זו, המתמעטת כאן מתשלומי כפל, מתמעטת בסוגיות אחרות בש"ס גם מדינים אחרים: גזלה, אונאה, חיובי שומרים ועוד (עיין במשנה בבא מציעא נו ע"א).

בעיוננו נשווה בקצרה בין שטרות וקרקעות. מן הגמרא ברור שהם מתמעטים משני לימודים שונים: יש מיעוט אחד לשטרות ומיעוט אחר לקרקעות. גם מבחינת אופיים, נראים שני הלימודים שונים בתכלית. ביחס לשטרות מציינת הגמרא הפקעה עקרונית – "אין גופן ממון" – בעוד שבקרקעות (וממילא גם בעבדים) ההגבלה טכנית יותר: אמנם הם ממון, אך אינם מיטלטלין. הבדל זה בולט במיוחד בסוגיה בשבועות דף לז ע"ב, שם טוענת אחת הדעות, כי לו יכולנו למעט מן הכתוב רק אחת מארבע הקטגוריות הללו, היינו ממעטים שטרות.

מדוע שטרות כלל אינם מוגדרים כישות ממונית? רש"י בשבועות שם מסביר: "שאין גופן ממון, שאינן אלא לראיה שבהן", כלומר: לשטר אין שווי מצד עצמו, אלא רק מצד הטענה המשפטית הגלומה בו; והואיל וטענה משפטית היא דבר מופשט, לא ניתן לראותה כממון.

ההבדל שבין שטרות וקרקעות מתעורר בצורה ברורה בתוספות בסוגייתנו. הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פ"ט ה"א) פוסק, כי אף שאין גזל בקרקעות, נוהגים בהן חיובי נזיקין, ואם נכנס אדם לחצר חברו וחפר בה חפירות או הרס חפירות קיימות (סתם מעיינות, למשל) – עליו לשלם. דברים אלו תואמים את מה שאמרנו לעיל: קרקע היא ישות ממונית, שהמזיק אותה חייב, אלא שהיא נתמעטה מדיני גזלה, ובסוגייתנו – מתשלומי כפל.

התוספות בסוגייתנו (סב ע"ב, ד"ה יצאו שטרות) הציעו לבחון אף את דין שטרות לאור אותה שאלה אליה התייחס הרמב"ם בקרקעות. אלא שכאן נתקלו התוספות בבעיה: "ואם תאמר: למה לי קרא למעט מכפל? והא אפילו איבדו בידים לא משלם קרן!". התוספות קובעים שאין חיוב נזיקין בשטרות, ועל כן פשיטא שאין מקום לשלם עליהם תשלומי כפל! מסתבר שהתוספות הבינו, כי העובדה שאין בשטרות חיוב נזיקין מלמדת שהם מופקעים לחלוטין מגדר 'ממון', ולכן פשיטא שאין בהם תשלומי כפל.

הרב אודי שוורץ