mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

בבא קמא דף טו – תשלומי חצי נזק

הגמרא בדף טו ע"א מביאה את אחת המחלוקות היסודיות בהבנת החיוב על נזקי קרן תמה:

"אתמר: פלגא נזקא – רב פפא אמר: ממונא, רב הונא בריה דרב יהושע אמר: קנסא".

הגמרא מסבירה שלדעת רב פפא, ההנחה הפשוטה היא ששוורים נוגחים, לפיכך חייבים בעליהם לשמרם, ואם לא נהגו כן – עליהם לשלם; ואילו לדעת רב הונא, אין דרכם של שוורים לנגוח, ומעיקר הדין פטורים בעליהם משמירתם.

כמובן, שתי הדעות מעוררות קושי: לדעת רב פפא, אכן חייב המזיק לשלם את כל הנזק – ומדוע נפטר הוא ממחציתו?! לדעת רב הונא, אין המזיק חייב דבר – ומדוע יחויב אפילו במחצית הנזק?!

הגמרא עצמה נתנה דעתה על שאלות אלה. בדעת רב פפא הסבירה הגמרא ש"רחמנא הוא דחס עליה", כלומר: התורה הפחיתה את חיובו של המזיק. הרא"ש (בתוספותיו לכתובות, מא ע"א) הבין את הדברים כפשוטם: לעתים בחרה התורה לרחם על מזיקים. ובדרך זו הסביר הרא"ש גם פטורים אחרים בעולם הנזיקין, כגון הפטור מנזקי שן ורגל ברשות הרבים.

אלא שהבנה זו קשה ביותר: הרי רחמים על המזיק מהווים פגיעה בניזק! ואכן, בשיטה מקובצת על סוגייתנו הובאה דעת רבנו ישראל, שדחה את ההבנה הרואה בהפחתת התשלום רחמים גרידא. מדברי רבנו ישראל עולה, שלדעת רב פפא, האחריות לנזק מפוצלת. מדוע? המזיק אמנם אשם, שכן היה עליו לשמור על שורו; אבל אשמתו איננה מלאה, שהרי סוף סוף, נזק של קרן איננו נזק שכיח. התורה לא ריחמה, אם כן, על המזיק באופן סתמי, אלא הכירה בעובדה שאשמתו אינה מלאה, ועל כן לא חייבה אותו במלוא הנזק, אלא רק במחציתו.

מסתבר, שעל עיקרון דומה מבוססת גם עמדתו של רב הונא. לדעתו, המזיק אכן אינו אחראי לנזק, שכן שוורים אינם נוגחים בדרך כלל. ואולם, סוף סוף ממונו הזיק, ולא ניתן לומר שהוא מנותק לחלוטין מכל מה שאירע. לפיכך חידשה התורה שיש לקנוס אותו, והטילה עליו חלק מן התשלומים.

לדברי רב פפא ולדברי רב הונא יש אפוא יסוד דומה: שניהם מדברים על ביזור האחריות, והטלת מחצית התשלומים על המזיק. אפשר שזו הסיבה לכך שהגמרא הביאה את מחלוקתם בביאור דברי המשנה "הניזק והמזיק בתשלומים". המשמעות הפשוטה של היגד זה היא, שהאחריות לנזק מפוצלת, וממילא מתפצלים גם התשלומים בין המזיק והניזק: המזיק אחראי באופן חלקי, ולכן הוא משלם מחצית מהנזק; ואת המחצית השנייה מפסיד הניזק, ובכך נוטל אף הוא, כביכול, חלק בתשלומים.

הרב אודי שוורץ