!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

בבא קמא דף יב – עבדים כקרקעות

במסגרת העיסוק בעניין גביית חוב מעבדים, דנה הגמרא (יא ע"ב – יב ע"ב) מה מידת ההשוואה שיש בין עבדים לקרקעות.

על פי הלישנא הראשונה, רב איקא בריה דרב אמי אומר, כי המחלוקת אם ניתן לקנות מיטלטלין אגב קניין עבד אינה תלויה בשאלה אם עבדים כקרקעות לעניין גבייתם במסגרת חוב: ייתכן שלכולי עלמא עבדים כקרקעות, ובכל זאת לא ייקנו מיטלטלין אגבם, היות שאין הם דומים ל"עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה" (דה"ב כ"ג, ג), מהן נלמד קניין אגב. חילוק זה של רב איקא מבוסס על ההנחה, שלקרקעות יש שני מאפיינים, ושלעבדים יש רק אחד מהם, ובניסוחה של הגמרא: עבדים הם "מקרקעי דניידי".

מה הם שני מאפייניה של קרקע? ראשית, קרקע מהווה תשתית ובסיס נייח: על קרקע ניתן, למשל, לבנות ולנטוע, והבניין והנטיעה מתחברים אליה ונעשים חלק ממנה. שנית, קרקע היא ייחודית: בעוד שבמיטלטלין ייתכנו שני חפצים זהים לחלוטין, עומדת כל קרקע לעצמה, שכן המיקום שלה הוא חלק מהגדרתה.

עבדים – "מקרקעי דניידי" – דומים לקרקע רק במאפיין השני: לכל עבד יש אישיות משלו, ועל כן כל עבד (ככל אדם) הוא ייחודי. אך הם אינם דומים לקרקע בהיבט הראשון: בניגוד לקרקע הנייחת, המהווה בסיס למה שעליה, עבד הנו נייד, והוא נפרד מן החפצים שעליו.

מעתה נוכל להבין מדוע דומים עבדים לקרקע לעניין גבייה, אך לא לעניין קניין אגב. חובות נגבים דווקא מקרקעות, משום שלקרקעות יש 'קול': בעלות על קרקע היא משמעותית, והקרקע נקראת על שם בעליה; כיוון שכך, הלקוחות שמים לב למי הייתה הקרקע שייכת והאם יש לו חובות, ואם החליטו לקנות בכל זאת – ניתן לגבותה מהם. תופעת 'הקול' שיש לקרקעות – השיוך שלהן לבעליהן – נובעת מייחודיותן (בניגוד לחפץ מיטלטל, שלגביו לא ניתן לקבוע בוודאות, לאחר שנמכר, כי אכן זהו החפץ שהיה שייך לפלוני, ולא חפץ אחר הזהה לו בדיוק). מבחינה זו דומים עבדים לקרקעות, ועל כן גם דומה דינם לקרקע לעניין הגבייה מהם.

קניין אגב, לעומת זאת, בנוי על צירוף קניין מיטלטלין לקניין קרקע, באופן שמעשה הקניין הנעשה בקרקע יקנה אף אותם. אפשרות זו שייכת דווקא בקרקע, שמעצם טיבהּ מצטרפים אליה חפצים נוספים, היכולים להתחבר אליה ולהיעשות חלק ממנה. בעבדים מאפיין זה אינו קיים, ועל כן לא ניתן לקנות מיטלטלין אגבם. [להרחבה על אופיו של קניין אגב ראו דף יומיומי למסכת קידושין דף כו.]

הרב ברוך וינטרוב