!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

בבא קמא דף ו – נזקי טמון באבנו, סכינו ומשאו

הגמרא בדף ו מְרַבָּה מספר נזיקין על ידי לימוד משולב – "הצד השווה" – מבור ואש. את הדוגמה הראשונה ללימוד כזה נותן אביי (ו ע"א): אבנו, סכינו ומשאו שנפלו מן הגג ברוח מצויה, ולאחר שנפלו והופקרו על ידי בעליהם, הוזק בהם מישהו. הגמרא אומרת, כי לא ניתן היה ללמוד את החיוב במקרה זה מבור בלבד, שכן בור נעשה רק על ידי החופר, ואילו כאן השתתפה ביצירת הנזק גם הרוח. גם לא ניתן היה ללמוד את החיוב הזה מאש בלבד, שאף על פי שגם בה מעורב הרוח, מכל מקום הריהי שונה מאבנו, סכינו ומשאו בכך שדרכה לילך ולהזיק, בעוד שאלו, משנחתו, נשארים במקומם. באופן דומה נלמדים בהמשך הגמרא החיובים בבור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה ובמספר מקרים נוספים.

הרא"ש (סימן א') כותב, כי נחלקו הגדולים אם הפטורים הייחודיים לבור ולאש שייכים גם במקרים שריבתה הסוגיה. לדוגמה: מבעיר אינו חייב בנזקים שהסבה האש לחפץ טמון; האם כך הדין גם באבנו, סכינו ומשאו? החופר בור פטור מנזק שנגרם לכלים שנפלו לתוכו – האם גם בעל האבן, הסכין או המשא פטור על נזק שהסבו הללו לכלים?

הרא"ש עצמו מבין כי אבנו, סכינו ומשאו – כמו גם שאר המקרים המנויים בגמרא – הנם למעשה בור, וכי הלימוד מאש לא בא אלא להוכיח, שמעורבות כוח אחר אינה סיבה מספקת לפטור מהיזק. לפיכך הוא פוטר במקרים אלו על נזקים לכלים, אך מחייב בטמון [עוד על דעת הרא"ש בעניין זה ראה בחידושי הגרי"ז על הרמב"ם, ריש הלכות נזקי ממון].

את דעתם של החולקים על הרא"ש ניתן אפוא לבאר בשני אופנים. אפשרות אחת היא, שהם חולקים על עצם הבנתו של הרא"ש כי מזיקים אלו מוגדרים באופן בסיסי כבור, ולדעתם יש לפנינו סוג חדש של מזיק, המאופיין בנייחות מחד גיסא, ובמעורבות כוח אחר מאידך גיסא. והיות שחיובו של מזיק זה נלמד בצד השווה מבור ואש, ולא ייתכן שהלַמֵד יהיה חמור מן המלמד – יש לפטור במקרים אלו הן בכלים הן בטמון.

ברם, ייתכן גם שהחולקים על הרא"ש מסכימים כי מזיקים אלו אינם מזיקים חדשים, כי אם בור 'בשינויים קלים'. אלא שלדעתם, פטור טמון אינו קשור באש דווקא, כי אם במעורבות כוח אחר, ועל כן גם בור שכוח אחר מעורב בו יהיה פטור מנזקי טמון.

על פי הביאור השני, יש לבחון ביחס למזיקים החדשים הללו כל פטוֹר ופטוֹר בפני עצמו: האם פטוֹר זה קשור לאותו מאפיין המשותף למזיק החדש ולבור או אש, או שמא זהו פטוֹר ייחודי, שאין מקום ליישמו גם ביחס למזיק החדש.

הרב ברוך וינטרוב