mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

קידושין דף עא – היתר ממזר שנטמע

בריש דף עא ע"א מביאה הגמרא מספר מימרות, הנראות במבט ראשון כמימרות של אגדה, אך למעשה יש להן משמעות הלכתית רבה ביותר, הנוגעת בנושאים קשים ורגישים. אנו נעסוק במימרה האחרונה ברצף זה, המביאה את חידושו של רבי יצחק: "צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל, שמשפחה שנטמעה – נטמעה", כלומר: משפחה שיש בה ספק פסול יוחסין, כגון שנטמע בה ממזר – מותר לינשא לה. מדוע שונים דינים אלו מן הדינים הרגילים של ספק איסור?

לשאלה זו ניתנו מספר תשובות בראשונים. כיוון אחד מתבסס על דברי רבי יוסי להלן עב ע"ב, כי עתידים ממזרים ליטהר לעתיד לבוא, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, מכל טֻמאותיכם ומכל גִלוליכם אטהר אתכם" (יחזקאל ל"ו, כה). רבי מאיר חולק עליו, והגמרא מציינת מספר אמוראים שפסקו כרבי יוסי. הרא"ש בתוספותיו שם (ד"ה דאמר) הקשה: מדוע אנו נדרשים לפסק שמשמעותו היא רק לימות המשיח? והלוא כלל ידוע הוא, שאין אנו עוסקים ב'הלכתא למשיחא'! וביאר הר"ן (ל ע"א מדפי האלפס, ד"ה גרסינן), כי פסקו של רבי יוסי הוא שעומד ביסוד דינו של ר' יצחק: מאחר שממילא עתידים הממזרים להיטהר, אין לחשוש מנישואין עם ספק ממזר גם כעת; שהרי אפילו יתברר לעתיד לבוא, כשיבוא אליהו, כי אכן יש כאן ממזרות – הלוא באותה שעה גם תטוהר ממזרות זו, וממילא אין כאן חשש.

אמנם על דברי הר"ן יש לשאול: אף אם לעתיד לבוא תטוהר הממזרות, ולא יהיו בניו של אותו אדם ממזרים, מכל מקום, כיצד ניתן להתיר את ספק האיסור עליו הוא עובר כעת?

תשובה לשאלה זו – אף כי לא תשובה שתיתן מענה לדברי הר"ן – ניתן למצוא במהרי"ט (יורה דעה סימן א'), המסביר כי חידושו של רבי יצחק אינו מבוסס על דברי רבי יוסי, כי אם על ההיתר המופיע בדף עג ע"א: ממזר ודאי אסרה תורה, ולא ספק ממזר. המהרי"ט הבין, כי משמעותו של היתר זה היא שהאיסור בנישואין עם ממזר קיים רק אם העובר עליו יודע בוודאות כי הוא ממזר; ממילא גם אם אדם יודע בבירור כי חברו עומד לשאת ודאי ממזרת, אין הוא צריך להתרות בו, שכן חברו – שאינו יודע זאת – אינו עומד לעבור על איסור כלל. דברים אלו של המהרי"ט אמורים, כמובן, ברובד הדאורייתא, ואינם הלכה למעשה, אך יש בהם כדי להסביר מדוע אנו מקלים בַּספק של משפחה שנטמעה.

דומה כי למעשה זקוקים אנו הן לדברי הר"ן הן לדברי המהרי"ט: לדברי המהרי"ט אנו זקוקים כדי להתיר את הנישואין כעת; ואילו לדברי הר"ן, התולה את דינו של רבי יצחק בדעת רבי יוסי – כדי למנוע תקלה בעתיד, כאשר יתברר כי אכן היו כאן נישואין עם ממזר.

הרב ברוך וינטרוב