mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

קידושין דף לח – יובל ושמיטה

הגמרא בדף לח ע"ב מביאה את דרשתו של רבי, אשר למד מן הפסוק "וזה דבר השמִטה שָמוֹט" (דברים ט"ו, ב) כי הכתוב משווה בין שתי שמיטות: "בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים, בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים".

התוספות מציינים כי רש"י ורבנו תם נחלקו בדבר זהותן של שמיטת הקרקע ושמיטת הכספים שמזכיר רבי. לדעת רש"י, הכוונה לשתי השמיטות הנוהגות בשנת השביעית: השביתה מעבודות הקרקע והשמטת (ביטול) החובות. רבנו תם, לעומתו, מפרש כי שמיטת קרקע הִנָּהּ השבת הקרקעות לבעליהן המקוריים בשנת היובל, ואילו שמיטת כספים היא שם כללי לשנת השביעית.

הן לשיטת רש"י הן לשיטת רבנו תם נראה ההיקש בין המצוות פשוט. לשיטת רש"י, השנה השביעית מהווה יחידה אחת, ואם שמיטת הקרקע אינה נוהגת – גם שמיטת הכספים לא תנהג. לשיטת רבנו תם, ספירת שבע שנים שבע פעמים צריכה להביא בסופו של דבר לשנת החמישים, ואם אין שנת היובל נוהגת – גם הספירה שלפניה אינה נוהגת.

שיטה ייחודית מצינו במאירי. לדעתו, שמיטת הקרקע שהזכיר רבי היא שנת היובל, ואילו שמיטת הכספים המוקשת לה הִנָּהּ שמיטת כספים כפשוטה, לאמור: לא שנת השביעית כולה בטלה כאשר אין היובל נוהג (כפי שסבר רבנו תם), כי אם שמיטת החובות בלבד. מה טיבו של הקשר הזה שקיים, אליבא דהמאירי, בין השבת הקרקעות ביובל לבין שמיטת החובות בשנה השביעית?

נראה, שלדעת המאירי מהוות שתי המצוות תשתית למערכת הכלכלית שמצֻווה העם היהודי לבנות בארצו. שתיהן נועדו לעצור את ריכוז הממון בידי מתי מעט, ולאפשר הזדמנות נוספת למי שגורלם הכלכלי לא שפר עליהם. כאשר עם ישראל יושב בארצו, והמערכת הכלכלית הזו מתקיימת, נוהגות שתי המצוות; וכאשר אין עם ישראל יושב בארצו – בטלות שתיהן.

הרב ברוך וינטרוב